הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל נח דוכמן"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]]. | |
| − | ר' ישראל נח | + | ר' ישראל נח עלה ל[[ארץ הקודש]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]]. |
== היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ == | == היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ == | ||
| − | בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ביקר | + | בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש. |
| − | הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש. | ||
בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב. | בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
== קשריו עם הרבי הריי"צ == | == קשריו עם הרבי הריי"צ == | ||
| − | אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל . | + | אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה , ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה. |
| − | + | חתנו הוא הרב [[שמעון הכהן פרידמן]] ע"ה , המכונה ר' שמעון הצדיק. | |
| − | + | נפטר כ"ו מר [[חשוון]] ה'תשל"ט ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים בחלקת חב"ד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־09:18, 2 במאי 2012
הרב ישראל נח הלוי דוכמן, היה נכדו של הרב מרדכי יואל דוכמן שהיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב דוב בער מנחם מנדל דוכמן.
ר' ישראל נח עלה לארץ הקודש בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מברית המועצות בשנת תרפ"ט.
היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ
בעת שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ליחידות כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.
בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות רוסיה מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.
בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.
קשריו עם הרבי הריי"צ
אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מהמזכירות, כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה , ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.
חתנו הוא הרב שמעון הכהן פרידמן ע"ה , המכונה ר' שמעון הצדיק.
נפטר כ"ו מר חשוון ה'תשל"ט ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים בחלקת חב"ד.
