הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה יהודה ליב אליעזרוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
 
לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]".
 
לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות ב[[ירושלים]], שם עזר בחידוש הישיבה "[[תורת אמת]]" בשנת [[תרפ"ב]] ושם עמד בראש "[[כולל חב"ד]]".
  
נפטר בירושלים בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] [[תשי"ב]].
+
נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]].
  
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]]

גרסה מ־13:55, 1 במאי 2009

הרה"ח שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט שברוסיה לאביו הרה"ח אליעזר שמעון קזרנובסקי ועלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש בשנת תרל"ג בערך.

היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די בחברון. יסד וניהל את הישיבה "מגן אבות" והביא ליסוד הישיבה "תורת אמת חברון". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית חצר רומנו, וככלל במשך השנים תרמ"ט-תרע"ד היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה שותף פעיל לה.

בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נמצא בין השאר שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".

ר' שלמה לייב היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" ולבסוף שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר).

גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ"ב. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח דובער אפרת, שנתקבל אחר כך לרבה של חברון. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.

בהמשך נתמנה הרב שלמה יהודה לייב לרבה של חברון. ובהמשך נסע לשליחויות כשד"ר לעיר חברון.

במלחמת העולם הראשונה - קיץ תרע"ד - גורשו מהארץ כל אזרחי רוסיה. הרב שלמה יהודה עזב אז גם הוא את הארץ ונסע כשד"ר לבוכרה - סמרקנד. שם פתח ישיבה ללמוד עם תלמידים מקומיים.

לאחר המלחמה חזר לחברון. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה. הרשיל"א התיישב בקביעות בירושלים, שם עזר בחידוש הישיבה "תורת אמת" בשנת תרפ"ב ושם עמד בראש "כולל חב"ד".

נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב.