הבדלים בין גרסאות בדף "שמירת הברית"
(עדכון, הוספת מקור) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}. | עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}. | ||
| − | במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח].}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית. | + | במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח]. מעמ'11 ואילך - שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית. |
| + | |||
| + | ==מדברי רבותינו על שמירת הראייה== | ||
| + | |||
| + | ===הבעל שם טוב=== | ||
| + | הבעל שם טוב אומר: "ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער, השור - לשון "אשורנו", לשון הבטה והסתכלות, וזה הראייה מזיק לבני אדם"... | ||
| + | {{הערה|צוואת הריב"ש, מהדורת קה"ת תשנ"ח, אות קכו, עמ' נו. וראו בהערות וציונים לשם, עמ' קעב.}} | ||
| − | |||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| − | |||
| − | + | אדמו"ר הזקן התבטא על לשון הפסוק "ואת האמורי" – שהכוונה היא ל'דער זאגער' (=היצר הרע, "האומר"). שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", וכך מטמא את העין{{הערה|שמועות וסיפורים (מהדורה חדשה) ח"א עמ' 28. "באר מים חיים" להרה"ח ר' שלמה גלפרין, פרשת שופטים, עמ' תקל"ה.}}. | |
| − | ==אדמו"ר הרש"ב== | + | בתניא פרק ל' בתחילתו, מתייחס אדמו"ר הזקן לנושא שמירת העיניים וחשיבותה.{{הערה|ראו גם ביאור לתניא פרק ל בליקוטי לוי"צ לתניא, עמ' ט, הובא בתניא השלם, פרק ל, עמ' שצ (באתר ועד הנחות בלה"ק).}} |
| + | |||
| + | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את עצמו בחוש הראייה, ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, ולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."{{הערה|קונטרס העבודה, פרק ב, עמ' 12.}} | אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את עצמו בחוש הראייה, ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, ולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."{{הערה|קונטרס העבודה, פרק ב, עמ' 12.}} | ||
==הרבי== | ==הרבי== | ||
| − | הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"!{{אג"ק חלק יט, עמ' שמה-שמו.}} | + | הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"!{{הערה|אג"ק חלק יט, עמ' שמה-שמו.}} |
==סגולות שמירת הברית== | ==סגולות שמירת הברית== | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}. | ||
| − | ככלל, הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מדי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שו"ת צ"צ שער | + | ככלל, הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מדי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שו"ת צ"צ שער המילואים סי' סב. עיי"ש.}}. |
| − | בספר התניא כתב אדמו"ר הזקן שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "'''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". | + | בספר התניא (פרק כ"ז) כתב אדמו"ר הזקן שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "'''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". |
על מנת למנוע ממחשבות זרות לבלבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעה.}}. | על מנת למנוע ממחשבות זרות לבלבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעה.}}. | ||
| שורה 44: | שורה 50: | ||
*לימוד חת"ת. | *לימוד חת"ת. | ||
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה. | *התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה. | ||
| + | |||
| + | וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!" | ||
==תיקון לפגם הברית== | ==תיקון לפגם הברית== | ||
| שורה 51: | שורה 59: | ||
*[[יסוד דנוקבא]] | *[[יסוד דנוקבא]] | ||
*[[ספירת היסוד]] | *[[ספירת היסוד]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf היחס לקדושת הברית במקורות]''', סיכום שיעור שנמסר בשנת תשפ"ג | ||
| + | *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_36.html הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:06, 28 במאי 2024
שמירת הברית הוא ביטוי כולל לזהירות הדרושה לאדם על מנת להימנע מלטמא את קדושת הברית במעשים אסורים ובמחשבות אסורות העלולות להביא לידי טומאה.
ככלל, על פי הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.
תוכן עניינים
ההתייחסות הראויה לנושא[עריכה]
בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. על פי דברי אדמו"ר הצמח צדק שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם.
עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף[1] ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות[2], כתב הרבי שיש מקום להדפיס ולפרסם על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב[3].
במכתבים לאנשי מקצוע[4] שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.
מדברי רבותינו על שמירת הראייה[עריכה]
הבעל שם טוב[עריכה]
הבעל שם טוב אומר: "ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער, השור - לשון "אשורנו", לשון הבטה והסתכלות, וזה הראייה מזיק לבני אדם"... [5]
אדמו"ר הזקן[עריכה]
אדמו"ר הזקן התבטא על לשון הפסוק "ואת האמורי" – שהכוונה היא ל'דער זאגער' (=היצר הרע, "האומר"). שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", וכך מטמא את העין[6].
בתניא פרק ל' בתחילתו, מתייחס אדמו"ר הזקן לנושא שמירת העיניים וחשיבותה.[7]
אדמו"ר הרש"ב[עריכה]
אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את עצמו בחוש הראייה, ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, ולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."[8]
הרבי[עריכה]
הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"![9]
סגולות שמירת הברית[עריכה]
במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות האפשריות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון[10].
בשל כך, אחת מדרכי התיקון שהרבי מציע על פגם בנושא זה, הוא חקיקה במוח הזיכרון של אותיות התורה בכלל ואותיות התניא והמשניות בפרט.
דרכי התמודדות[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ כותב בקונטרס כללי החינוך וההדרכה שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף[11].
ככלל, הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מדי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה[12].
בספר התניא (פרק כ"ז) כתב אדמו"ר הזקן שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".
על מנת למנוע ממחשבות זרות לבלבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא[13].
באחד ממכתביו[14] כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:
- תוספת התמדה בתורה.
- היסח הדעת ככל האפשר.
- הפסק הפגישות עם הבחורה.
- טלית קטן כשר כל היום והלילה.
- בדיקת התפילין.
- לימוד חת"ת.
- התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.
וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!"
תיקון לפגם הברית[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב יצחק שפירא, היחס לקדושת הברית במקורות, סיכום שיעור שנמסר בשנת תשפ"ג
- הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית', באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.
- ↑ תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.
- ↑ אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב.
- ↑ ראו לדוגמא הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח. מעמ'11 ואילך - שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.
- ↑ צוואת הריב"ש, מהדורת קה"ת תשנ"ח, אות קכו, עמ' נו. וראו בהערות וציונים לשם, עמ' קעב.
- ↑ שמועות וסיפורים (מהדורה חדשה) ח"א עמ' 28. "באר מים חיים" להרה"ח ר' שלמה גלפרין, פרשת שופטים, עמ' תקל"ה.
- ↑ ראו גם ביאור לתניא פרק ל בליקוטי לוי"צ לתניא, עמ' ט, הובא בתניא השלם, פרק ל, עמ' שצ (באתר ועד הנחות בלה"ק).
- ↑ קונטרס העבודה, פרק ב, עמ' 12.
- ↑ אג"ק חלק יט, עמ' שמה-שמו.
- ↑ אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.
- ↑ ספר השיחות תש"ג עמוד 224.
- ↑ שו"ת צ"צ שער המילואים סי' סב. עיי"ש.
- ↑ אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעה.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו. הובא בקיצור שולחן ערוך סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף
