לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "הגהות מיימוניות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הגהות מיימוניות''' הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה.
+
'''הגהות מיימוניות''' הוא מנושאי כלי ה[[רמב]] החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם ל[[הלכה]].
  
הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג{{הערה|יחד עם תלמידו וחבירו רבי שמשון בן צדוק.}}, שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.
+
הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג{{הערה|יחד עם תלמידו וחברו רבי שמשון בן צדוק.}}, שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.
  
הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של ה[[רמב"ם]], ולצידה גם דיעותיהם של חכמי אשכנז ו[[צרפת]], בעלי התוספות, שלעיתים רבות חולקים על הרמב"ם.
+
הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של ה[[רמב"ם]], ולצידה גם דעותיהם של חכמי אשכנז ו[[צרפת]], בעלי התוספות, שפעמים רבות חולקים על הרמב"ם.
  
בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי 'שיחי'' ולפעמים בכינוי 'זצ"ל', הדבר תלוי עם חלק זה נערך בחייו או אחרי הסתלקותו.
+
בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי '{{מונחון|שיחי=שיחיה מכרכים את האדם שיחיה}}' ולפעמים בכינוי '{{מונחון|זצ"ל=זכר צדיק לכרכה כינוי שאומרים על אדם שנפטר}}', הדבר תלוי עם חלק זה נכתב בחייו או אחרי [[הסתלקותו]].
  
הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בוקשטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציא, הנוסח של וונציא הועתק ב[[רמב"ם מהדורת פרנקל]], אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם{{הערה|מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה את מאמרו של הרב יצחק ישראל פלס ב'ישורון' גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים.}}.
+
הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בקושטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציה, הנוסח של וונציה הועתק ב[[רמב"ם מהדורת פרנקל]], אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם{{הערה|מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה את מאמרו של הרב יצחק ישראל פלס ב'ישורון' גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים.}}.
  
 
חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.
 
חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.
  
בשיחותיו על הרמב"ם, מציין הרבי רבות לספר ההגהות מיימוניות.
+
בשיחותיו על הרמב"ם, מציין [[הרבי]] רבות לספר ההגהות מיימוניות.{{מקור}}
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
 
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]

גרסה אחרונה מ־14:20, 8 בספטמבר 2023

הגהות מיימוניות הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה.

הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג[1], שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.

הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של הרמב"ם, ולצידה גם דעותיהם של חכמי אשכנז וצרפת, בעלי התוספות, שפעמים רבות חולקים על הרמב"ם.

בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי '{{{1}}}' ולפעמים בכינוי '{{{1}}}', הדבר תלוי עם חלק זה נכתב בחייו או אחרי הסתלקותו.

הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בקושטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציה, הנוסח של וונציה הועתק ברמב"ם מהדורת פרנקל, אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם[2].

חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.

בשיחותיו על הרמב"ם, מציין הרבי רבות לספר ההגהות מיימוניות.[דרוש מקור]

הערות שוליים

  1. יחד עם תלמידו וחברו רבי שמשון בן צדוק.
  2. מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה את מאמרו של הרב יצחק ישראל פלס ב'ישורון' גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים.