הבדלים בין גרסאות בדף "חיים צאנז מברוד"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←הבעש"ט משתדל לשמחו: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פירוש נוסף|נוכחי=אחרון מתקופת הבעש"ט|אחר=בעל ה'דברי חיים'|ראו=[[חיים הלברשטם]]}} | ||
| + | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
[[קובץ:פני יהושע עם חתימות רחצ ורדט.jpg|ממוזער|ספר פני יהושע – חתימות המקובל הגאון רבי חיים צאנזר ורבי דוד טעבלי – מחכמי [[הקלויז בברוד]]]] | [[קובץ:פני יהושע עם חתימות רחצ ורדט.jpg|ממוזער|ספר פני יהושע – חתימות המקובל הגאון רבי חיים צאנזר ורבי דוד טעבלי – מחכמי [[הקלויז בברוד]]]] | ||
| − | + | הרב '''חיים צאנזר מברוד''' (מבראדי) (ת"פ - [[תקמ"ג]]). היה מחכמי [[הקלויז בברוד]], תלמיד חכם גדול ומקובל גדול. | |
| − | הרב '''חיים צאנזר מברוד''' (מבראדי) (ת"פ - [[תקמ"ג]]). היה מחכמי [[הקלויז בברוד]], תלמיד חכם גדול ומקובל גדול. | ||
==מתולדותיו== | ==מתולדותיו== | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
היה החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; | היה החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; | ||
| − | רבי חיים עמד בראש [[הקלוז בברוד|חכמי הקלויז]] עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי [[גרשון מקיטוב]] (גיסו של הבעש"ט) וה"[[נודע ביהודה]]". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, | + | רבי חיים עמד בראש [[הקלוז בברוד|חכמי הקלויז]] עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי [[גרשון מקיטוב]] (גיסו של הבעש"ט) וה"[[נודע ביהודה]]". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפילות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים. |
השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. | השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. | ||
==רבי חיים והבעש"ט ותלמידיו== | ==רבי חיים והבעש"ט ותלמידיו== | ||
| − | הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. | + | הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. שאמר שהוא מתכוון לשם שמים. |
| − | האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב | + | האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). }} כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה מר' חיים להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ורבי [[שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.}}. |
| − | בספר "שבחי הבעש"ט" | + | בספר "שבחי הבעש"ט"{{הערה| מהדורת רובינשטיין, עמ' 304.}} מובא כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא [[רבן יוחנן בן זכאי]]. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי{{הערה|וראה על דרך זה בספר [[כתבי הר"י שו"ב]] בערך ר' חיים צאנזער.}}. |
רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט. | רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט. | ||
| + | |||
===הבעש"ט משתדל לשמחו=== | ===הבעש"ט משתדל לשמחו=== | ||
| − | מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה | + | מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה מאוסטראה, בעל "[[ערוגת הבושם]]", מגדולי [[הקלויז בברודי]], לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא"{{הערה|שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה.}}. |
| − | במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב" | + | במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב"{{הערה|גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א.}}. |
==מספריו== | ==מספריו== | ||
מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים: | מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים: | ||
| − | *הגהותיו על | + | *הגהותיו על שולחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א). |
*"נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב). | *"נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב). | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:20, 10 בינואר 2022
ערך זה עוסק באחרון מתקופת הבעש"ט. אם התכוונתם לבעל ה'דברי חיים', ראו 
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הרב חיים צאנזר מברוד (מבראדי) (ת"פ - תקמ"ג). היה מחכמי הקלויז בברוד, תלמיד חכם גדול ומקובל גדול.
מתולדותיו[עריכה]
היה החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז";
רבי חיים עמד בראש חכמי הקלויז עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) וה"נודע ביהודה". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפילות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.
השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין.
רבי חיים והבעש"ט ותלמידיו[עריכה]
הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. שאמר שהוא מתכוון לשם שמים.
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב[1] כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה מר' חיים להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג[2].
בספר "שבחי הבעש"ט"[3] מובא כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי[4].
רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
הבעש"ט משתדל לשמחו[עריכה]
מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה מאוסטראה, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא"[5].
במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב"[6].
מספריו[עריכה]
מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים:
- הגהותיו על שולחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א).
- "נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב).
