הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי יוסף אלעזר ליינר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{חצרות}}
+
 
 
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
 
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
 
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].
 
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].
שורה 48: שורה 48:
 
<references/>
 
<references/>
  
[[קטגוריה:אדמור"ים|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]
+
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]

גרסה מ־13:20, 24 בנובמבר 2010

רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין הינו האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.

האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת תרל"ג.

בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין - ולאחריה - בורשה, על-ידי ישיבת תומכי תמימים וורשה.

בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו[2].

בשנת תרפ"ט בעת חתונת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה[3]. חסידים מספרים כי בעת שהאדמו"ר עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ[4].

האדמו"ר נסתלק ביום כ"ו שבט תרפ"ט בעיר ורשה, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו[5], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

נוסח התפילה

אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדה"ז[6].

משפחתו

ספריו

הערות

  1. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ
  2. נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס
  3. מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
  4. קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז
  6. על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי