הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף חיים גלבשטיין"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
שימש כ[[בעל תפילה]] בבית הכנסת "צמח צדק" שבעיר העתיקה בירושלים והיה ממייסדי המניין בבית הכנסת לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. | שימש כ[[בעל תפילה]] בבית הכנסת "צמח צדק" שבעיר העתיקה בירושלים והיה ממייסדי המניין בבית הכנסת לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. | ||
| − | במשך מספר שנים שימש כ[[בעל תפילה]] ב[[ימים נוראים]] אצל [[הרבי]] וב[[הושענא רבא]]. מסופר שהרבי | + | במשך מספר שנים שימש כ[[בעל תפילה]] ב[[ימים נוראים]] אצל [[הרבי]] וב[[הושענא רבא]]. מסופר שהרבי הביע בפני [[מזכיר|מזכירו]] הרב [[בנימין קליין]] את הנאתו מתפילותיו של ר' יוסף חיים. |
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית "פרושים" בירושלים תחת אביו. ולחם על כבוד המת בעוז. | שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית "פרושים" בירושלים תחת אביו. ולחם על כבוד המת בעוז. | ||
| − | נפטר לאחר שנפל בציון האדיטש ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"ה]] ונפל למשכב עד [[כ"ז ניסן]] שאז נפטר. | + | נפטר לאחר שנפל בציון [[האדיטש]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"ה]] ונפל למשכב עד [[כ"ז ניסן]] שאז נפטר. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | * בנו, יצחק יעקב גלבשטיין - בעל התפילה והבעל קורא של [[בית הכנסת בית מנחם]], [[כפר חב"ד]] | + | * בנו, הרב [[יצחק יעקב גלבשטיין]] - בעל התפילה והבעל קורא של [[בית הכנסת בית מנחם]], [[כפר חב"ד]] |
* בתו מרת רייזל, רעיית הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב הספרייה החסידית, ביתר עילית | * בתו מרת רייזל, רעיית הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב הספרייה החסידית, ביתר עילית | ||
| − | * בנו, שמואל גלבשטיין - משמש כבעל תפילה ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בימים נוראים | + | * בנו, הרב שמואל גלבשטיין - משמש כבעל תפילה ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בימים נוראים |
{{מיון רגיל:גלבשטיין, יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:גלבשטיין, יוסף חיים}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:08, 1 במאי 2024
ר' יוסף חיים גלבשטיין (כ"ד תשרי תש"א - כ"ז ניסן תשנ"ה) היה סמנכ"ל חברה קדישא ובעל תפילה אצל הרבי.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בכ"ד תשרי תש"א לאביו הרב משה מנחם מענדל גלבשטיין ולאמו מרת מרים גיננדיל נכדת מרא דארעא דישראל יוסף חיים זוננפלד.
למד בישיבת תורת אמת בירושלים, ולמד באופן קבוע בחברותא עם הרב עובדיה יוסף והיה משתף אותו ברעיונות מתורתו של הרבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל שיינדיל בת ר' מאיר וחנה האנדל רבינוביץ' מחשובי חסידי באיאן, התיישב בשיכון חב"ד ירושלים, ונמנה על חברי צעירי אגודת חב"ד ירושלים.
הגה את הרעיון של תהלוכת ל"ג בעומר בכיכר השבת והיה ממארגני סיומי הרמב"ם והביא את חשובי האדמו"רים (הלב שמחה, פני מנחם ועוד).
שימש כבעל תפילה בבית הכנסת "צמח צדק" שבעיר העתיקה בירושלים והיה ממייסדי המניין בבית הכנסת לאחר מלחמת ששת הימים.
במשך מספר שנים שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל הרבי ובהושענא רבא. מסופר שהרבי הביע בפני מזכירו הרב בנימין קליין את הנאתו מתפילותיו של ר' יוסף חיים.
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית "פרושים" בירושלים תחת אביו. ולחם על כבוד המת בעוז.
נפטר לאחר שנפל בציון האדיטש בכ"ד טבת תשנ"ה ונפל למשכב עד כ"ז ניסן שאז נפטר.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב יצחק יעקב גלבשטיין - בעל התפילה והבעל קורא של בית הכנסת בית מנחם, כפר חב"ד
- בתו מרת רייזל, רעיית הרב שאול רוזנבלט - רב הספרייה החסידית, ביתר עילית
- בנו, הרב שמואל גלבשטיין - משמש כבעל תפילה בבית הכנסת צמח צדק בימים נוראים
