הבדלים בין גרסאות בדף "גיל הנעורים"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']] | [[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']] | ||
| + | '''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו. | ||
| + | |||
| + | ==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים== | ||
| + | הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר. | ||
| + | |||
| + | הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}. | ||
| + | |||
צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהם. | צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהם. | ||
| שורה 10: | שורה 17: | ||
יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה, וקל להבין. | יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה, וקל להבין. | ||
| − | + | ==תכונות המאפיינות את גיל הנעורים== | |
| − | |||
| − | |||
גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.}}. | גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.}}. | ||
גרסה מ־10:36, 15 במאי 2022
באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.
גיל הנעורים היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.
תוכן עניינים
המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים
הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.
הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21[1].
צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהם.
https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf
להציע שיש בשבילם מקום במוסדות אהלי יוסף יצחק (אם רק מתאימים הם לעניני חינוך). מובן שבאם יבוא הדבר לפועל אז צריך לפזרם, ולא שיתרכזו כולם במוסד אחד, בכדי שיקבלו מרות והוראת חב"ד בנקל יותר. מוכרח לקבוע שיעורים עם כל המורים בעניני של ארום פון חסידות, לערוך התוועדות עמהם וכיוצא בזה. מפנים חדשות מתקבל יותר. נוסף על קביעות שיעור עמהם בלימוד החסידות.
יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה, וקל להבין.
תכונות המאפיינות את גיל הנעורים
גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות[2].
בקשר לנאמר על כל יהודי שכאשר מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, התבטא הרבי שאצל הנמצאים בגיל הנעורים הדבר בהדגשה יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים[3].
שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, ולכן דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים דוגמה חיה של חיי משפחה יהודיים מלאים[4].
עצות והדרכות
נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו[5]
