הבדלים בין גרסאות בדף "שבת סליחות"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה. | '''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה. | ||
==שחרית== | ==שחרית== | ||
| − | אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים | + | אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש{{הערה|לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.}}. |
| − | [[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה | + | [[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)}}. |
| − | אומרים 'אב הרחמים' | + | אומרים 'אב הרחמים'{{הערה|'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299}}. |
==צדקה== | ==צדקה== | ||
| − | בשבת שלפני ראש-השנה - יש | + | בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על-ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!{{הערה| [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר{{הערה| [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}]. |
==סעודה והתוועדות== | ==סעודה והתוועדות== | ||
| − | לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות | + | לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה| 'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות. |
| − | סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד' | + | סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 233}}. |
==הלבושים== | ==הלבושים== | ||
| − | [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול | + | [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול{{הערה|מהרב רפאל הכהן}} אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת כרגיל. |
==שעת אמירת הסליחות== | ==שעת אמירת הסליחות== | ||
| − | סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה | + | סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|ספר המנהגים}}. |
==מקורות== | ==מקורות== | ||
גרסה מ־00:51, 8 בפברואר 2017
שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
תוכן עניינים
שחרית
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים[1], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[2].
הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[3].
אומרים 'אב הרחמים'[4].
צדקה
בשבת שלפני ראש-השנה - יש[5] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום![6]) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[7]].
סעודה והתוועדות
לאחרי התפילה - התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[8], ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.
סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'[9].
הלבושים
אדמו"ר מוהרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול[10] אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש בבגדי שבת כרגיל.
שעת אמירת הסליחות
סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[11].
מקורות
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 30.
- ↑ לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.
- ↑ ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)
- ↑ 'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח חלק ד' עמ' 376
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ 'התוועדויות' תשי"א חלק ב' עמ' 327, תשמ"ב חלק ד' עמ' 2253, תשמ"ג חלק ד' עמ' 2045 ועוד
- ↑ לקוטי דיבורים, עמ' 233
- ↑ מהרב רפאל הכהן
- ↑ ספר המנהגים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
