הבדלים בין גרסאות בדף "ניצוץ משיח"
(←פעולתו) |
מ (←מקורו) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ועל ידי עבודה זו בזמן הגלות מביא את גילוי הנשמה הכללית הוא משיח הכללי בגילוי בפועל. כמו"כ בזה שיש לכל נשמה חלק בנשמת משיח יכול המשיח לגאול את ישראל ולהשפיע לכולם את השפעותיו בכלל ובתורה בפרט. | ועל ידי עבודה זו בזמן הגלות מביא את גילוי הנשמה הכללית הוא משיח הכללי בגילוי בפועל. כמו"כ בזה שיש לכל נשמה חלק בנשמת משיח יכול המשיח לגאול את ישראל ולהשפיע לכולם את השפעותיו בכלל ובתורה בפרט. | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
| − | + | בספר מאור עיניים כתב בשם [[בעל שם טוב]] שעל כל אחד מישראל להכין ולתקן חלק מקומת משיח השייך לנשמתו. ועל ידי שיתוקנו כולם, יבוא המשיח. | |
| − | המקור והרמז לזה | + | המקור והרמז לזה במקרא הוא בפסוק:{{הערה|במדבר כד, כז.}} "דרך כוכב מיעקב". ישנם שני ביאורים בפסוק. לפירוש אחד, הכוונה למלך המשיח.{{הערה|תרגום, רמב"ן על הפסוק ותלמוד ירושלמי תענית ד, ה.}} ולפירוש השני הכוונה לכל אחד מישראל.{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}} ומכיוון שכל הביאורים שייכים זה לזה, (כמוכח מדרשת חז"ל בתיבת "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' ולכן ההלכה שהשעטנז הוא רק כשהתקיימו כל הפירושים יחד{{מקור|בשיחות הרבי}}.) יוצא שכל אחד מישראל נאמר שהוא כוכב מיעקב שהוא נשמת משיח.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344}} |
==עניינו== | ==עניינו== | ||
גרסה מ־01:17, 19 בנובמבר 2015
ניצוץ משיח הוא הארה מנשמת משיח הכללי המאירה ונמצאת בנשמתו של כל יהודי שעל ידי ניצוץ זה ביכולתו של כל יהודי להביא לחיו בזמן הגלות את גילוי המשיח.
ועל ידי עבודה זו בזמן הגלות מביא את גילוי הנשמה הכללית הוא משיח הכללי בגילוי בפועל. כמו"כ בזה שיש לכל נשמה חלק בנשמת משיח יכול המשיח לגאול את ישראל ולהשפיע לכולם את השפעותיו בכלל ובתורה בפרט.
תוכן עניינים
מקורו
בספר מאור עיניים כתב בשם בעל שם טוב שעל כל אחד מישראל להכין ולתקן חלק מקומת משיח השייך לנשמתו. ועל ידי שיתוקנו כולם, יבוא המשיח.
המקור והרמז לזה במקרא הוא בפסוק:[1] "דרך כוכב מיעקב". ישנם שני ביאורים בפסוק. לפירוש אחד, הכוונה למלך המשיח.[2] ולפירוש השני הכוונה לכל אחד מישראל.[3] ומכיוון שכל הביאורים שייכים זה לזה, (כמוכח מדרשת חז"ל בתיבת "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' ולכן ההלכה שהשעטנז הוא רק כשהתקיימו כל הפירושים יחד[דרוש מקור: בשיחות הרבי].) יוצא שכל אחד מישראל נאמר שהוא כוכב מיעקב שהוא נשמת משיח.[4]
עניינו
העבודה
ניצוץ משיח הוא דרגת היחידה שבנשמה[5] ועניינו הוא כעניינו של משיח הכללי שבביאתו יתגלה האלקות שלמעלה מטעם ודעת, שזהו הכוונה במאמר חז"ל[6]: שמשיח בא "בהיסח הדעת" לפי שעניינו הוא הקשר לאלקות שלמעלה מהשכל והדעת. וכך הוא גם בניצוץ משיח הפרטי שהוא עצם התקשרותו של היהודי עם הקב"ה באופן למעלה מטעם ודעת. אולם בזמן הגלות כח זה הוא נעלם ולפעמים הכח הינו בגלות ממש בתוך הנפש הבהמית והוא כאשר האדם מקשר ומשקיע את עצמו בענייני עולם הזה בהתקשרות חזקה בלי טעם וממילא הקשר העצמי לקדושה ואלוקות מתעלם ונמצא בגלות.
ועבודתו של יהודי הוא לגלות את ניצוץ זה. והוא על ידי עבודת התפילה מעומק הלב שאז מתגלה נקודה הפנימית שבו שלמעלה מהדעת. כן על ידי נתינת צדקה מכסף שעמל בו בעסק משא ומתן. לפי שבעסק האדם משקיע את עומק נפשו ועל ידי שנותן הכסף לצדקה הרי הוא נותן את עומק נפשו ונקודת ליבו לאלקות. ועל יד זה מעלה האדם את כל התורה ומצוות שלו שיהיו חדורים עם הקשר האלוקי שבנקודת הלב. עבודה זו היא גילוי המשיח בנפש האדם.[7]
ומכיוון שנשיא הדור הוא משיח שבדור[8] לכן גילוי ניצוץ משיח תלוי בקיום הוראותיו. ועל ידי ההתקשרות אליו נקל יותר להביא לגלוי הניצוץ הפרטי. ובפרט על ידי קיום השליחות שלו שמתגלה בשליח ה'כמותו' של המשלח - "שלוחו של אדם כמותו" - עניין המשיח שבמשלח. וזה נרמז בזה שהגימטריה של 'שליח' יחד עם י' כוחות הנפש (שבהם חדר הניצוץ משיח) הוא 'משיח'.[5]
פעולתו
השפעתו של ניצוץ משיח בכל הכוחות היא השפעה חזקה ופנימית שבכוחו לפעול על כולם שיהיו חדורים בעניינו בעבודה מתוך התקשרות והתבטלות עצמית (שכשם שניצוץ ממשה רבינו נמצא בכל אחד מישראל וניצוץ זה פועל בו שעל ידי התבוננות בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים[9] כך גם ניצוץ המשיח פועל על כל כוחות נפשו של היהודי באופן פנימי). ויתירה מכך, מכיוון שהניצוץ הוא ניצוץ אש שטבעו הוא שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו, כך גילוי הניצוץ הוא בדרך ממילא, שמבטל את כל הקוצים שמפריעים ומונעים ומנגדים לו.[5]
על ידי עבודת אחד מישראל בגילוי ניצוץ משיח שבו ביכולתו להביא את גילוי המשיח הכללי ואף שהוא רק 'ניצוץ' שהוא בעין ערוך לעצם. מכל מקום מכיוון שהוא חלק מהעצם, הרי על פי הכלל הידוע ש"העצם כשאתה תופש במקצתו אתה תופש בכולו" נמצא שבניצוץ אחד נמצא כל העצם! ולכן על ידי עבודה ביכולתו להביא לביאת המשיח הכללי - התגלות העצם עצמו.[5]
על חידושה של הלבנה בכל ראש חודש אומרים שעם ישראל עתידים להתחדש כמותה. והכוונה בזה הוא שלעתיד יתגלה בהם דרגת היחידה שבהתגלותה מתחדשים כל הכוחות כולם. ועניין זה מתגלה בכל ראש חודש בשעה שהלבנה מתחדשת שכמו כן עם ישראל ש"מונים ללבנה" ו"דומים ללבנה" מתחדשים גם הם - שמתגלה עצם הנשמה - ניצוץ משיח. ועל ידי זה מתחדשים אצלם כל הכוחות.
דרגתו
ניצוץ משיח הוא דרגת היחידה שבנפש שהיא אחד עם הקב"ה באופן של "יחידה ליחדך"[10] אולם בעומק יותר מבאר הרבי שעיקר הכוונה הוא לעצם הנשמה שלמעלה מכל הכוחות ולמעלה מכל התוארים וכפי שהנשמה הוא דבר אחד עם עצמות ומהות שעניינה בעבודה הוא עצם הידיעה שישנו מציאות עצם הנשמה שהיא אחד עם עצמותו.[11]
ניצוץ משיח נמצא בגילוי יותר אצל ילדים שאצלם הכוחות הפנימיים פחות מעלימים ולכן עצם הנשמה נמצא בגלוי יותר שעל שם זה אמרו עליהם[12] "אל תגעו במשיחי" אלו תינוקות של בית רבן.[13]
על ידי זה שבכל אחד מישראל יש ניצוץ משיח יוכל המשיח ללמד את כל ישראל תורה ויוציא את כולם מהגלות וימשיך להם השפעות.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאור עיניים - פרשת פנחס.
- הרבי - תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ו שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. באידיש
- הרבי - ספר השיחות - תשנ"ב - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה. (אידיש)
הערות שוליים
- ↑ במדבר כד, כז.
- ↑ תרגום, רמב"ן על הפסוק ותלמוד ירושלמי תענית ד, ה.
- ↑ תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 תורת מנחם התוועדויות - תשמ"ו עמוד 343 ואילך, לקוטי שיחות חלק כט עמוד 358 ואילך.
- ↑ סנהדרין צ"ז, א.
- ↑ ראה בכל זה בתניא אגרת הקודש סימן ד ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 692 בהערה שמציין להנ"ל.
- ↑ שנשיא ישראל הוא התפשטות של משה רבינו שמשה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון לכן כל נשיא ישראל עניינו הוא משיח.(התוועדויות תשמ"ו שם לקוטי שיחות חלק כט שם) גם נשיא הדור הוא נשמה כללית לכן הוא כולל את כל ניצוצי משיח שבדור ולכן הוא המשיח הכללי(קונטרס בית רבינו שבבל הערה 53 - התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 420).
- ↑ תניא פרק מב.
- ↑ תו"מ
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 319.
- ↑ שבת קיט, ב.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות - תשנ"ב חלק א עמוד 273 ואילך.
- ↑ ספר המאמרים תשל"ד - תשל"ה עמוד 252.
