עריכת הדף "תהלים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים | + | [[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים]] |
'''תהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | '''תהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | ||
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | [[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
== תקנות אמירת תהלים == | == תקנות אמירת תהלים == | ||
שורה 21: | שורה 12: | ||
===בימים שאין אומרים תחנון=== | ===בימים שאין אומרים תחנון=== | ||
− | בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - | + | בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהלים אהל יוסף יצחק]].}}. |
===מזמור אישי=== | ===מזמור אישי=== | ||
− | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | ||
על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
===נתינת צדקה=== | ===נתינת צדקה=== | ||
− | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף [[תהלים | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף [[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמוד 209.}} שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בכל פעם שאמר תהלים, ואפילו מעט פסוקים, לתת כמה מטבעות בקופות הצדקה שהיו בתיבת שלחנו. ונהג להפריש מטבעות של נחשת, של כסף ושל זהב. |
על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. | על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. | ||
− | + | ==בשבת מברכים== | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת מברכים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שבת מברכים]]}} | ||
ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
שורה 60: | שורה 37: | ||
===בראש השנה=== | ===בראש השנה=== | ||
− | {{ערך מורחב|ערך=[[ | + | {{ערך מורחב|ערך=[[אמירת תהלים בראש השנה]]}} |
בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים. | בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים. | ||
שורה 73: | שורה 50: | ||
החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] עד להפסקת פעילותה בשנת [[תש"ז]] בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] הציעו חברי [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב [[שבועות]] [[תש"נ]] הורה הרבי במפתיע להנהלת [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה. | החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] עד להפסקת פעילותה בשנת [[תש"ז]] בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] הציעו חברי [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב [[שבועות]] [[תש"נ]] הורה הרבי במפתיע להנהלת [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה. | ||
− | == | + | == מנהגי רבותינו נשיאנו == |
− | הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת תהלים שלו | + | הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת תהלים שלו היה נפלא מאוד. |
− | מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהלים ב[[דביקות]] ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם | + | מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהלים ב[[דביקות]] ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)". |
− | החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[ | + | החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[טעמים]] של ספר תהלים{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html]}}. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
== מזמור כ"ג == | == מזמור כ"ג == | ||
שורה 95: | שורה 64: | ||
בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר [[קדיש]] במקום הראוי. | בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר [[קדיש]] במקום הראוי. | ||
− | + | {{הערות שוליים}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{מזמורי ספר התהלים|}} | {{מזמורי ספר התהלים|}} | ||
{{תנך}} | {{תנך}} | ||
− | |||
− | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
[[קטגוריה:תהלים|*]] | [[קטגוריה:תהלים|*]] |