עריכת הדף "שמחת תורה"

[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]]
'''שמחת תורה''' הנו היום השמיני של [[סוכות]] ב[[ארץ ישראל]], והיום התשיעי של סוכות ב[[חו"ל]].

ענין החג: שמחת תורה על הלוחות שנתנו ב[[יום הכיפורים]].{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב]}}
== ביאור השם ==

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים: 

(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה. 

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]}}

== שמחה כללית ==

הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 94]}} מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה ד[[שמיני עצרת]] ושמחת תורה היא שמחה כללית.

והענין בזה - כפי שמצינו בנוגע ל[[קבלת עול]] ד[[ראש השנה]] שחלוקה מהקבלת עול דכל השנה כולה, שהקבלת עול דכל השנה הוא ענין פרטי, ואילו הקבלת עול דר"ה ענינו קבלת עול דעצם ה[[נפש]] שכולל כל הכחות, וכן הוא בנוגע להשמחה ד[[שמחת תורה]], שהיא שמחה כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.

וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה.

== שמחה למעלה מטעם ודעת ==

ומזה מובן שהשמחה דשמחת תורה אינה יכולה להיות על פי שכל טעם ודעת:

כיון ש[[שכל]] הוא כח פרטי המדוד ומוגבל, הנה כאשר השמחה היא על פי שכל, הרי היא בהתאם למדידה והגבלה של השכל - הן המדידה והגבלה של כללות ענין השכל, והן המדידה והגבלה של שכלו הפרטי, עד כמה שהוא מבין ויש לו טעם לשמוח. ובמילא, אין זו שמחה כללית שמצד עצם הנפש, ואינה מספיקה אלא לזמן פרטי זה, ולא על כל השנה כולה, שהרי יודעים רק מה נעשה עכשיו, ואי אפשר לידע מה יהיה במשך השנה כולה.

ולכן, צריכה להיות ה[[שמחה]] מצד קבלת עול - מפני ש[[הקב"ה]] צוה להיות בשמחה.

== ענין הריקודים ==

זהו הטעם שהשמחה דשמחת תורה מתבטאת בענין ה[[ריקודים]] - כמבואר בדרושי חסידות שלכאורה היתה השמחה דשמחת-תורה צריכה להתבטא בענין של הבנה והשגה בלימוד התורה, ואף על פי כן מתבטאת השמחה דוקא בענין הריקודים, [[ריקוד]] ברגל, שהוא הכח ואבר היותר תחתון - כיון שהשמחה דשמחת תורה צריכה להיות מצד קבלת עול דוקא.

ואף שענין השמחה הוא רגש שבלב, ואם כן, איך שייך שתהי' שמחה מצד קבלת עול וציווי - ועל דרך הקושיא במ"ש "ואהבת את ה' אלקיך", איך שייך ציווי על [[אהבה]] שהיא רגש שבלב - אך הענין הוא, שכאשר מתבונן שעל ידי שמחה זו מקיים [[מצוות|מצוותו]] של [[הקב"ה]], מצוה מלשון צוותא וחיבור, שנעשה בצוותא וחיבור עם הקב"ה, הנה מזה גופא שמח הוא בשמחה גדולה.

וכאשר השמחה היא מצד הצוותא וחיבור עם הקב"ה, אזי השמחה היא בלי גבול - דכיון ש[[הקב"ה]] הוא אין-סוף, אזי גם השמחה שבאה מצדו היא באופן של בלי גבול - שמקיפה וכוללת את כל הכחות והענינים שבנפש, ונמשכת על כל השנה כולה.

== שמחה בלי גבול ==

נוסף לכך שהשמחה אינה יכולה להיות מצד השכל בגלל שצריכה להיות שמחה כללית, שמחה שאינה קשורה עם כח פרטי, אלא שמחה בלי גבול - הרי כיון ש"מצות היום בשמחה", אין פנאי ל[[התבוננות]] שכלית.

[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] אומר{{הערה|1= שיחת ליל שמע"צ [[תש"ד]] ס"ג (ספר השיחות תש"ד ע' 31).}} שצריכים לייקר את ארבעים ושמונה השעות דשמיני עצרת ושמחת תורה ולנצלם לשמחה וריקודים. ובמילא, חבל על הזמן שיוקדש ל[[התבוננות]] שכלית, כיון שבינתיים עוסק בענין אחר שאינו מענין השמחה, ויתירה מזה, כיון שה[[התבוננות]] היא באופן של שקלא וטריא אם צריך להיות בשמחה אם לאו (שהרי בשקו"ט יש נתינת מקום גם לשלילה), נמצא, שלא זו בלבד שבינתיים עוסק בענין שאינו מענין השמחה, אלא אדרבה, שעוסק בענין שהוא היפך השמחה.

==הקפות==
[[תמונה:הקפות.jpg|left|thumb|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
'''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.

שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת ה[[מידות]], ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.

==הקפות שניות==
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}
על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.

הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים.

המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם.

== ניגונים לשמחת תורה ==
*[[ניגון על הסלע הך]]
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]
*[[ניגון להקפות]]
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]
*[[ניגון האסא דינא האסא]]
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]

== ראו גם ==
*[[תקנת המשקה]]

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
{{סוכות}}

[[קטגוריה:שמיני עצרת|*]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]
+[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]]
-'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].
+'''שמחת תורה''' הנו היום השמיני של [[סוכות]] ב[[ארץ ישראל]], והיום התשיעי של סוכות ב[[חו"ל]].
-רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.
+ענין החג: שמחת תורה על הלוחות שנתנו ב[[יום הכיפורים]].{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב]}}
+== ביאור השם ==
-==סדר החג ומנהגיו==
+בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:
-===הקפות===
-[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
-{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}
-מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
-וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
-אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).
+(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
-ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
+(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]}}
+== שמחה כללית ==
-[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.
+הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 94]}} מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה ד[[שמיני עצרת]] ושמחת תורה היא שמחה כללית.
-===אצל הרבי===
+והענין בזה - כפי שמצינו בנוגע ל[[קבלת עול]] ד[[ראש השנה]] שחלוקה מהקבלת עול דכל השנה כולה, שהקבלת עול דכל השנה הוא ענין פרטי, ואילו הקבלת עול דר"ה ענינו קבלת עול דעצם ה[[נפש]] שכולל כל הכחות, וכן הוא בנוגע להשמחה ד[[שמחת תורה]], שהיא שמחה כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.
-{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}
-בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.
-בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].
+וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה.
-הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.
+== שמחה למעלה מטעם ודעת ==
-===הקפות שניות===
+ומזה מובן שהשמחה דשמחת תורה אינה יכולה להיות על פי שכל טעם ודעת:
-[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]
-{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}
-הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.
-על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.
+כיון ש[[שכל]] הוא כח פרטי המדוד ומוגבל, הנה כאשר השמחה היא על פי שכל, הרי היא בהתאם למדידה והגבלה של השכל - הן המדידה והגבלה של כללות ענין השכל, והן המדידה והגבלה של שכלו הפרטי, עד כמה שהוא מבין ויש לו טעם לשמוח. ובמילא, אין זו שמחה כללית שמצד עצם הנפש, ואינה מספיקה אלא לזמן פרטי זה, ולא על כל השנה כולה, שהרי יודעים רק מה נעשה עכשיו, ואי אפשר לידע מה יהיה במשך השנה כולה.
-לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".
+ולכן, צריכה להיות ה[[שמחה]] מצד קבלת עול - מפני ש[[הקב"ה]] צוה להיות בשמחה.
-[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.
+== ענין הריקודים ==
-מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
+זהו הטעם שהשמחה דשמחת תורה מתבטאת בענין ה[[ריקודים]] - כמבואר בדרושי חסידות שלכאורה היתה השמחה דשמחת-תורה צריכה להתבטא בענין של הבנה והשגה בלימוד התורה, ואף על פי כן מתבטאת השמחה דוקא בענין הריקודים, [[ריקוד]] ברגל, שהוא הכח ואבר היותר תחתון - כיון שהשמחה דשמחת תורה צריכה להיות מצד קבלת עול דוקא.
-==מקרים לאורך השנים==
+ואף שענין השמחה הוא רגש שבלב, ואם כן, איך שייך שתהי' שמחה מצד קבלת עול וציווי - ועל דרך הקושיא במ"ש "ואהבת את ה' אלקיך", איך שייך ציווי על [[אהבה]] שהיא רגש שבלב - אך הענין הוא, שכאשר מתבונן שעל ידי שמחה זו מקיים [[מצוות|מצוותו]] של [[הקב"ה]], מצוה מלשון צוותא וחיבור, שנעשה בצוותא וחיבור עם הקב"ה, הנה מזה גופא שמח הוא בשמחה גדולה.
-בשנת '''[[תקנ"ט]]''' נאסר אדמו"ר הזקן.
-בשנת '''[[תשל"ח]]''' [[הרבי]] עבר התקף לב.
+וכאשר השמחה היא מצד הצוותא וחיבור עם הקב"ה, אזי השמחה היא בלי גבול - דכיון ש[[הקב"ה]] הוא אין-סוף, אזי גם השמחה שבאה מצדו היא באופן של בלי גבול - שמקיפה וכוללת את כל הכחות והענינים שבנפש, ונמשכת על כל השנה כולה.
-בשנת '''[[תשפ"ד]]''' התחילה [[מלחמת חרבות ברזל]].
+== שמחה בלי גבול ==
-==מהותו של החג==
+נוסף לכך שהשמחה אינה יכולה להיות מצד השכל בגלל שצריכה להיות שמחה כללית, שמחה שאינה קשורה עם כח פרטי, אלא שמחה בלי גבול - הרי כיון ש"מצות היום בשמחה", אין פנאי ל[[התבוננות]] שכלית.
-{{פסקה חסרה}}
-===שמחה על הלוחות האחרונות===
-בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.
-=== ביאור שם החג ===
+[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] אומר{{הערה|1= שיחת ליל שמע"צ [[תש"ד]] ס"ג (ספר השיחות תש"ד ע' 31).}} שצריכים לייקר את ארבעים ושמונה השעות דשמיני עצרת ושמחת תורה ולנצלם לשמחה וריקודים. ובמילא, חבל על הזמן שיוקדש ל[[התבוננות]] שכלית, כיון שבינתיים עוסק בענין אחר שאינו מענין השמחה, ויתירה מזה, כיון שה[[התבוננות]] היא באופן של שקלא וטריא אם צריך להיות בשמחה אם לאו (שהרי בשקו"ט יש נתינת מקום גם לשלילה), נמצא, שלא זו בלבד שבינתיים עוסק בענין שאינו מענין השמחה, אלא אדרבה, שעוסק בענין שהוא היפך השמחה.
-בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:
+==הקפות==
+[[תמונה:הקפות.jpg|left|thumb|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
+'''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.
-(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
+שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת ה[[מידות]], ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.
-(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.
+[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.
-=== ישראל משמחים את התורה ===
+==הקפות שניות==
-התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.
+{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}
+על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
-=== שמחה כללית לכל השנה ===
+הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים.
-הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.
-וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.
+המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם.
 == ניגונים לשמחת תורה ==
-[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
 *[[ניגון על הסלע הך]]
 *[[ניגון סטאוו יא פיטו]]
@@ שורה 78: / שורה 67: @@
 == ראו גם ==
-*[[שמיני עצרת]]
 *[[תקנת המשקה]]
-*[[מלחמת חרבות ברזל]]
-==קישורים חיצוניים==
+==קישורים חיצונים==
-*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
+* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
-*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]
-* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}
 * [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}
 *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
-*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
-*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}
-* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14
+{{הערות שוליים}}
 {{חגים וזמנים}}
 {{סוכות}}
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]
+[[קטגוריה:שמיני עצרת|*]]
-[[קטגוריה:חגים וזמנים]]