עריכת הדף "פינחס רייזס"

[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]".]]

ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ה]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב{{הערה|הרב [[שלום בער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}} והיה עשיר ובעל [[צדקה]]{{הערה|שם=ביתרבי}}. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל ה[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א, פרק כו.}}.

רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"א]] בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.

לאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת [[תק"מ]] הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|גם חתניה האחרים (אחד מהם היה [[זלמן רייזס]]) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)}}. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.

בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]] ל[[הפצת תורת החסידות]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}, רבי פנחס גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבל הסכמותיהם לספר{{הערה|ביחד עם [[יצחק משה מיאסי]] ו[[משה ווילענקער]]. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הרייי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.

רבי פנחס להיות דייקן ו"[[חוזר]]" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תק"מ, והיה ל[[בעל שמועה]] מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] [[תקס"ז]]. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.

בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=ביתרבי}}. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]]{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}}. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי{{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}

נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.}} השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===

רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את [[מאמר]]י אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד ס"ז}}, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.

בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.