עריכת הדף "יעקב לנדא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[ | + | [[תמונה:הרב לנדא.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]] |
− | הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), | + | הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב. |
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
− | + | [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של קורניץ]] | |
− | [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של | + | הרב לנדא נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודא ליב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]]. |
− | נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה | ||
− | בשנת [[ | + | תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] . |
+ | |||
+ | לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו: | ||
+ | "על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד..." | ||
− | |||
=== ב[[רוסיה]] === | === ב[[רוסיה]] === | ||
− | + | שנים מעטות אח"כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ושם פעמיו לעיר רוסטוב שעל נהר דון לחצר רבו הרבי רש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | |
− | ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. | + | ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש). |
− | כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים | + | כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים למצה [[שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. |
− | + | כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. | |
− | + | לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | === בלטביה=== | |
− | + | את רוסיה יצא בסוף שנת תרפ"ז ללטביה. | |
− | + | ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש אדמו"ר הריי"צ לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. | |
− | + | היה יוצא ונכנס בית הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] ב[[חופה|חופתו]] של הרב לנדא, שנערכה בדווינסק. | |
− | + | במשך תקופה היה לרב החסידי בעיר ליבוי שלטביה. | |
===בארץ ישראל === | ===בארץ ישראל === | ||
− | לאחר | + | |
+ | לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן, על פי צוואתו ובעידוד [[הרבי]], התמנה | ||
+ | כממלא מקומו ברבנות העיר, בנו הרב [[משה יהודא ליב לנדא]]). | ||
+ | [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|ימין|ממוזער|200px|]] | ||
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]] | [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]] | ||
− | ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[ | + | ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. |
− | + | לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. | |
− | + | במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר, | |
+ | עמד בתוקף על כל תג של [[הלכה]] בלי שום פשרות מתוך [[יראת שמים]] אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי "טוב לשמים וטוב לבריות". | ||
− | + | ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]] ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת השיעורים ב[[ספר התניא]] שהיה מוסר במשך השבוע, כמו כן דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]". | |
+ | במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] והיה מחברי בית הדין של רבני חב"ד. | ||
זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. | זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. | ||
− | + | היה גם כן מקורב מאוד לאדמו"ר מאמשינוב רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ"ל. | |
− | היה גם כן | ||
==עם רבותינו נשיאינו== | ==עם רבותינו נשיאינו== | ||
− | |||
=== אצל הרבי הרש"ב === | === אצל הרבי הרש"ב === | ||
− | |||
− | |||
− | הרבי | + | הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד ממקום למקום עד שהגיע לליובאוויטש יחד עם משפחתו, ונשאר במחיצתו של [[הרבי הרש"ב]]. |
− | + | גם כשהרבי נדד מליובאוויטש לרוסטוב, נדד הרב לנדא יחד איתו, ונשאר במחיצתו יחד איתו עד ליום [[הסתלקותו]]. | |
− | + | מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא רוצה להקבר ב50 אמה של האהל... ולאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע... | |
− | + | היה מקורב מאד ל[[הרבי הרש"ב|רבי הרש"ב]], והיה לאחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים. בהוראת הרבי שימש כרב החצר בביתו של הרבי הרש"ב ואליו הופנו כל השאלות ההלכתיות. לימים קראו לו "רב החצר". | |
− | + | כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"ב בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה. | |
− | + | ||
− | + | {{פסקה חסרה}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | === אצל [[הרבי הריי"צ]] === | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
− | למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר | + | למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר [[לרבי הריי"צ]], היה עמו בקשר אדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפתח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון.. והרי"ל דאג להעלימו ותוך כדי אמר לרבי באידיש "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי), ובכך פני הרבי שהיו חיורות חזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער. |
הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"... | הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"... | ||
− | + | בשל היותו כ"כ בבית הרבי הרי"צ מאוד חשקה נפשו להיות חתנו של הרבי הרי"צ (באמת בסופו של דבר נהיה רבינו החתן) | |
− | |||
=== אצל הרבי === | === אצל הרבי === | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
− | הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את " | + | הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "ההעגלה הגדולה והעגלה הקטנה"... כמו"כ היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב. |
− | |||
− | |||
− | הרבי | + | באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי תניא בביהכנ"ס הגדול בבני ברק. |
− | בערוב ימיו | + | גם בערוב ימיו הקפיד על לימוד הרמב"ם ואף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים. |
− | נכדו הרב | + | נכדו שיבלחט"א, הרב שלמה זלמן לנדא בשהותו ב770 בשנת ה'קבוצה' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו, ופעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"... |
== פטירתו וצוואתו == | == פטירתו וצוואתו == | ||
− | |||
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | ||
− | לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב | + | לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו. |
לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב! | לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב! | ||
− | לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}. | + | לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]] {{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}. |
לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א. | לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
− | + | '''ילדיו:''' | |
− | * | + | *הרב [[משה יהודא ליב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]]. |
− | * | + | *הרב [[חיים אברהם אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. |
− | |||
− | ''' | + | '''נכדיו:''' |
− | *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' | + | *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ומרבני העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]]. |
− | *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק | + | *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
− | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
+ | |||
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109. | * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109. | ||
− | |||
− | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
− | *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} | + | *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} |
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 140: | שורה 117: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
− | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]] |
− | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
שורה 149: | שורה 125: | ||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | [[קטגוריה:משפחת לנדא]] | ||
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | ||
− | |||
− |