עריכת הדף "יוסף יצחק סילברמן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]
+
[[קובץ:יוסף יצחק סילברמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמן]]
 
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן]] שחיבר [[ניגונים]] רבים.
 
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן]] שחיבר [[ניגונים]] רבים.
  
שורה 21: שורה 21:
 
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.
 
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.
  
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר.  
+
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר. והוא למד ב-770 עד סוף תשנ"ז.
  
לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח.
+
בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].
הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז.
 
 
 
בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב [[משה אהרון ברוידא]], רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].
 
  
 
קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.
 
קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.
בשנת תשפ"ג קיבל תעודה לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל.
 
==משפחתו==
 
בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד.
 
 
חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.
 
 
חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו.
 
 
בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים.
 
  
 
==פעילות ציבורית==
 
==פעילות ציבורית==
 
===משפיע ומגיד שיעור===
 
===משפיע ומגיד שיעור===
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים.
+
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב |גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים.
 
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]].  
 
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]].  
 
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].  
 
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].  
שורה 49: שורה 37:
 
* בשנת [[תשע"ד]] כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.
 
* בשנת [[תשע"ד]] כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.
 
* בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.
 
* בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.
* בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.
+
* משנת [[תשע"ט]], מכהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.
  
 
+
נכון לעכשיו [[תשפ"ג]] משפיע לכיתות ז'וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק.
 
 
===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי ===
 
 
 
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשע"ג]] מלמד קריאה בגני חב"ד באלעד.
 
* בשנת [[תש"פ]] מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.
 
* בין השנים [[תשפ"א]]-[[תשפ"ב]] מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.
 
* בשנת [[תשפ"ג]] משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.
 
* בשנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.
 
  
 
===שליח ומנהל בית חב"ד===
 
===שליח ומנהל בית חב"ד===
שורה 79: שורה 59:
  
 
כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.
 
כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.
 
בשנת [[תשפ"ג]] התמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון.
 
  
 
==ספרים שערך==
 
==ספרים שערך==
שורה 92: שורה 70:
 
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]  
 
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]  
 
* '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)
 
* '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)
* '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]].
 
  
 
;ספרים בשלבי עריכה לדפוס  
 
;ספרים בשלבי עריכה לדפוס  
 
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.
 
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.
 +
* '''"שמירת ה[[גוף]] ונפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה ושמירת [[גוף]] ונפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה'''.
  
 
==בעל מנגן==
 
==בעל מנגן==
 
 
 
 
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.
 
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.
  
שורה 120: שורה 95:
 
* open your eyes - [[תשנ"ה]].
 
* open your eyes - [[תשנ"ה]].
 
* v'nizke - [[תשנ"ה]].  
 
* v'nizke - [[תשנ"ה]].  
* [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - [[תשנ"ו]] (התקבל).  
+
* לכו נרננה - [[תשנ"ו]] (התקבל).  
 
* שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]].  
 
* שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]].  
 
* אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]].  
 
* אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]].  
שורה 136: שורה 111:
 
* הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]].  
 
* הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]].  
 
* נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].
 
* נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].
* [[אודה ה' מאד בפי]] - [[תש"ע]] (התקבל).
+
* אודה ה' מאד בפי - [[תש"ע]] (התקבל).
 
* מטה עוזך - [[תשע"א]].  
 
* מטה עוזך - [[תשע"א]].  
 
* ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].
 
* ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].
שורה 148: שורה 123:
 
* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].
 
* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].
 
* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].
 
* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].
* יומם השמש לא יככה - [[תשפ"ב]].
+
* יומם השמש לא יככה [[תשפ"ב]].
*קהל גדול ישובו הנה - [[תשפ"ג]].
 
*שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - [[תשפ"ד]].
 
 
}}
 
}}
  
שורה 158: שורה 131:
 
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
 
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)