עריכת הדף "יוחנן סופר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
+
'''רבי יוחנן סופר''' הוא ה[[אדמו"ר]] מערלוי (מכונה גם '''גאב"ד ערלוי'''), בנו של בעל ה"שבט סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי.  
|שם=יוחנן סופר
 
|כינוי=האדמו"ר מערלוי
 
|תמונה=ערלוי.jpg
 
|תיאור= האדמו"ר אצל [[הרבי]], [[תשמ"ט]]
 
|תאריך לידה=[[י"ג בטבת]] [[תרפ"ג]]
 
|מקום לידה= [[ערלוי]], [[הונגריה]]
 
|תאריך פטירה=[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]
 
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
 
|מקום פעילות=[[ירושלים]]
 
|תפקידים נוספים=
 
|רבותיו= אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
 
|תלמידיו=
 
|חיבוריו= אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים
 
|השתייכות=[[שושלת ערלוי|ערלוי]]
 
}}
 
'''רבי יוחנן סופר''' ([[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] – [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[ערלוי]] (או '''[[גאב"ד]] ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]].
 
  
==תולדות חיים==
+
הרב סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ. כמו כן, מגן על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש הישיבות לטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
נולד ב[[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, [[הונגריה]], אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת [[השואה]] שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז [[נישואין|נשא]] את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ ישראל]].
 
  
בשנת [[תשי"ג]] הקים את ישיבת [[ערלוי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של [[החת"ם סופר]], שהיה דור חמישי אליו.
+
== לקריאה נוספת ==
 
 
רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.
 
 
 
היה מחברי [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]].
 
 
 
נפטר ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.
 
 
 
==קשריו עם הרבי==
 
[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מרכז ההפצה ממש]]]]
 
[[קובץ:ערלויא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"]]
 
האדמו"ר מערלוי השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].
 
 
 
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה [[מתנגדים|ליטאית]], שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
 
 
 
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.
 
 
 
ב[[ה' באדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]. להרחבה, ראו במדור '''והבט פני משיחך''' שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 51.}}. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את [[קץ הגלות|הקץ]], אין זה אמור אלא לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר [[כלו כל הקיצין]], אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".
 
 
 
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר ברטיסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
 
 
 
כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקייה של הרבי מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו ה[[חתם סופר]] אודות [[משיח שבכל דור]], והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי{{הערה|קונטרס "דרכיו ראיתי" [ביתר תשע"ו], עמוד מה, ובהערה כח שם.}}.
 
  
==במאבק למען שלימות הארץ==
 
 
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].
 
 
ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק ה[[שולחן ערוך]] בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ב[[רוח הקודש]] למצבנו כעת.
 
 
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
 
 
ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו]] וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}}.
 
 
==משפחתו==
 
*בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
 
*בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי ב[[ביתר עלית]]. מקורב לחב"ד. השתתף ב[[התוועדות]][[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}. כמו כן השתתף בשנת [[תשס"ה]] באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף [[סיום מסכת|סיים מסכת]] בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.
 
*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
 
*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]
 
*בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בני ברק]]
 
*בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בורו פארק]]
 
*בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[אלעד]]
 
 
== לקריאה נוספת ==
 
 
*[[שיח שרפי קודש]]
 
*[[שיח שרפי קודש]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
*שניאור זלמן לוין, '''"תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבוא"''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] מס' 1010
 
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)] {{וידאו}} {{אינפו}}
+
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2177 הרבי לאדמו"ר מערלוי: תפסוק שיבא משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
+
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)]
*[https://chabad.info/news/126540/ האדמו"ר מערלוי ע"ה בחזית המאבק של מיהו יהודי] {{אינפו}}
+
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
+
 
{{חצרות}}
+
[[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:אדמור"ים]]
{{מיון רגיל: סופר, יוחנן}}
 
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
 
[[קטגוריה:גאב"דים]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]
 
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)