יוחנן סופר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוחנן סופר
האדמו"ר מערלוי
ערלוי.jpg
האדמו"ר אצל הרבי, תשמ"ט
תאריך לידה י"ג בטבת תרפ"ג
מקום לידה ערלוי, הונגריה
תאריך פטירה י"ג באדר א' תשע"ו
מקום פטירה ירושלים
מקום פעילות ירושלים
רבותיו אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
חיבוריו אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים
השתייכות ערלוי

רבי יוחנן סופר (י"ג טבת תרפ"ג - י"ג באדר א' תשע"ו) היה האדמו"ר מערלוי (או גאב"ד ערלוי). עמד בקשרים חמים עם הרבי, וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי בחלוקת הדולרים, בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על ביאת המשיח.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ג טבת תרפ"ג לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, הונגריה, אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת השואה שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת תש"י עלה לארץ ישראל.

בשנת תשי"ג הקים את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של החת"ם סופר, שהיה דור חמישי אליו.

רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי אהרון רוקח מבעלז ורבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.

היה מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו, כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.

קשריו עם הרבי[עריכה]

האדמו"ר בפגישה עם ראשי מכון ממש
האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"

האדמו"ר מערלוי השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.

כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.

בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר"[1].

בה' באדר ב' תשמ"ט ביקר אצל הרבי בחלוקת הדולרים[2]. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר כלו כל הקיצין, אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו[3]. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".

בתשרי תשס"ד ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו החתם סופר, וערך שם סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי[4].

כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי הרבי כמלך המשיח, הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקיה מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו החתם סופר אודות משיח שבכל דור, והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי[5].

במאבק למען שלימות הארץ[עריכה]

רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.

בטבת תשס"ד ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.

בחודש שבט תשס"ה במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה בתורה[6].

באייר תשס"ה ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו[7].

משפחתו[עריכה]

  • בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
  • בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי בביתר עלית. מקורב לחב"ד. השתתף בהתוועדותי"ט כסלו תשס"ג בביתר, וערך שם את סיום הרמב"ם[8]. כמו כן השתתף בשנת תשס"ה באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי[9].
  • בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
  • בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" בצפת
  • בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי בבני ברק
  • בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
  • בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי באלעד

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא