עריכת הדף "חלום"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''חלום''' הוא כעין מחזה | + | '''חלום''' הוא כעין מחזה שבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת ה[[שינה]]. |
| − | |||
| − | |||
| + | החלום אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא. | ||
==חלומות בתורה== | ==חלומות בתורה== | ||
כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]]. | כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]]. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו. | בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו. | ||
| − | החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, | + | החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}. |
| − | |||
| − | |||
==היחס לחלומות== | ==היחס לחלומות== | ||
| − | דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}. | + | דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}. לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}. ומכל מקום, הרוב המוחלט של החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, בלי דבר אחד אמיתי, ואפילו החלומות האמתיים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים{{הערה|לבוש האורה פרשת וישב, ע"פ ברכות נה, א "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".}}. |
| − | |||
| − | לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}. | ||
| − | + | ==ביאור החסידות== | |
| − | + | בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, שענין החלום הוא, שהאדם רואה דברים בלתי ברורים '''והפכים'''. שכן בחלום, האדם יכול לראות שהוא נמצא במקום מסויים, ותוך כדי זה, הוא נמצא גם במקום אחר. | |
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, | ||
כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי. | כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי. | ||
| − | היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול. | + | היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[|עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול. |
==חלומות בהסטוריה החסידית== | ==חלומות בהסטוריה החסידית== | ||
| שורה 34: | שורה 25: | ||
מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}. | מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}. | ||
| − | בשנת | + | בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב. |
| − | |||
===לידת אדמו"ר הרש"ב=== | ===לידת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
== הופעת הרבי בחלום== | == הופעת הרבי בחלום== | ||
| − | נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}} | + | נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}} מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}. |
| − | |||
| − | מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}. | ||
==בספרי חסידות== | ==בספרי חסידות== | ||
| שורה 51: | שורה 39: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}} | ||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
