עריכת הדף "חומר וצורה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 7: שורה 7:
  
 
ב[[אדם]], החומר הוא ה[[גוף]] שלו, והצורה היא [[נפש|נפשו]]. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - ה[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] הם חומר וכלי ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], שהיא הצורה{{הערה|שם=תרסג}}.
 
ב[[אדם]], החומר הוא ה[[גוף]] שלו, והצורה היא [[נפש|נפשו]]. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - ה[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] הם חומר וכלי ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], שהיא הצורה{{הערה|שם=תרסג}}.
 
==החומר והצורה בעבודת ה'==
 
כאשר אדם מתאווה ל[[תאווה|תאוות]] רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם ה[[כח המתאווה]], וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת ה[[לבושים הצואים]], המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב.
 
 
המשל לעבודה זו הוא [[שריפה|שריפת]] [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]), אך נשאר ה[[אפר]], חומר הפרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56d.htm לקוטי תרה חוקת נו, ד] ואילך.}}.
 
  
 
==המקור להתהוות החומר והצורה==
 
==המקור להתהוות החומר והצורה==
 
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:
 
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:
* לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/3/17.htm ספר המאמרים תרכ"ט ע' יז] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז].}}.
+
* לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז].}}.
 
* לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}.
 
* לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}.
 
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}.
 
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}.

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)