חומר וצורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חומר וצורה הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא: חומר הוא גוף ועצם הדבר (לדוגמה, חומר השמים), וצורה היא ציורו של הדבר - גודלו, תוארו וכל תכונותיו (לדוגמה, צורתם הכדורית של השמים).

החומר והצורה בעולמות[עריכה]

החומר של הדבר נוצר בעצם בריאתו יש מאין, בעולם הבריאה. לאחר מכן מקבל הדבר את צורתו בעולם היצירה[1]. גם לאחר שמקבל את צורתו, עדיין אינו נשלם והופך למציאות גמורה עד השלב הסופי, "תיקון", בעולם העשייה[2].

בספירות, חומר הספירה הוא הכלי שלה, וצורת הספירה הוא אור הנשמה שמאיר בה מעולם האצילות[3].

באדם, החומר הוא הגוף שלו, והצורה היא נפשו. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - הנפש והרוח הם חומר וכלי לנשמה, שהיא הצורה[3].

החומר והצורה בעבודת ה'[עריכה]

כאשר אדם מתאווה לתאוות רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם הכח המתאווה, וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת הלבושים הצואים, המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב.

המשל לעבודה זו הוא שריפת הפרה האדומה: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מפני שור שבמרכבה), אך נשאר האפר, חומר הפרה[4].

המקור להתהוות החומר והצורה[עריכה]

החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:

  • לפי הסבר אחד, החומר נוצר מדבר ה', כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מרצון ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"[5].
  • לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'[6].

הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני[7].

במקומות אחרים מבארים גם שהחומר השתלשל מההעלם העצמי שבעצמותו ומהותו יתברך, ואילו הצורה מאור הסובב, כוח הגילוי שבעצמותו ומהותו יתברך[1].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ד"ה תפילה למשה תשכ"ט ס"ח.
  2. ראה באריכות אודות שלושת השלבים בהמשך תער"ב חלק א', פרק קסה.
  3. 3.0 3.1 ספר המאמרים תרס"ג ע' קטו ואילך. תש"ח ע' 67 ואילך.
  4. לקוטי תרה חוקת נו, ד ואילך.
  5. תורה אור מקץ מא, ד. ספר המאמרים תרכ"ט ע' יז ואילך. קונטרס עץ החיים פרק א'. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז.
  6. תורה אור מגילת אסתר צב, ב ואילך.
  7. שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח. וראה גם בלקוטי תורה שיר השירים יז, ד שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.