עריכת הדף "חדרה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | '''חדרה''' היא עיר במחוז [[חיפה]] ב[[ארץ ישראל]] הנמצאת לחוף הים התיכון. בעיר מתגוררים מעל 80,000 תושבים. [[מפתח העיר]] נמסר ל{{ה|רבי}}. | |
− | '''חדרה''' היא עיר במחוז [[חיפה]] ב[[ארץ ישראל]] הנמצאת לחוף הים התיכון. בעיר מתגוררים מעל | + | |
+ | בעיר קיימת קהילה קטנה של [[חסידי חב"ד]], מוסדות [[חינוך]] לבנים ולבנות, וקרוב ל-10 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]]. | ||
− | |||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
− | [[קובץ:חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפתח העיר חדרה שהוגש לרבי כאות כבוד, [[מנחם אב|אב]] [[תשמ"ט | + | [[קובץ:חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפתח העיר חדרה שהוגש לרבי כאות כבוד, [[מנחם אב|אב]] [[תשמ"ט]]] |
− | בשנת [[תרנ"א]] קנתה תנועת "חובבי ציון" את קרקעות העיר חדרה, במטרה ליישב בה יישוב יהודי. בתחילה היו הקרקעות בלתי ניתנות להתיישבות, שכן היו מלאות בביצות והיה צורך | + | בשנת [[תרנ"א]] קנתה תנועת "חובבי ציון" את קרקעות העיר חדרה, במטרה ליישב בה יישוב יהודי. בתחילה היו הקרקעות בלתי ניתנות להתיישבות, שכן היו מלאות בביצות והיה צורך לייבש אותם. רק בחורף [[תרנ"ב]] עלו המתיישבים הראשונים (מהערים קובנה, [[ריגה]], ו[[וילנה]]) והתגוררו בתחילה באכסניית דרכים. בין המתיישבים הראשונים היה הרב [[שניאור צבי הירש שניאורסון (בן נין אדמו"ר הזקן)|שניאור צבי הירש שניאורסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75928 תגלית, חסיד חב"ד ממייסדי העיר חדרה] {{אינפו}}.}}, [[חסיד]] של [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]] ונצר ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הרב שניאור צבי הירש הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק]] נכדו של רבי [[ברוך שמואל שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|ברוך שמואל]] נינו של רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של [[אדמור הזקן]].}}. הרב שניאורסון עלה מ[[רוסיה]], ועם הגיעו לעיר קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי הרש"ב]] בו מברך אותו לרגל ההתיישבות במקום. |
התושבים הראשונים סבלו מקשיי התאקלמות, בעקבות הביצות שלא יובשו לחלוטין ומחלת הקדחת. בעקבות זאת עזבו מרבית התושבים את העיר ואחרים נדדו מעט מערבה, למה שנקרא היום [[גבעת אולגה]], וחזרו רק לאחר ייבוש הביצה. | התושבים הראשונים סבלו מקשיי התאקלמות, בעקבות הביצות שלא יובשו לחלוטין ומחלת הקדחת. בעקבות זאת עזבו מרבית התושבים את העיר ואחרים נדדו מעט מערבה, למה שנקרא היום [[גבעת אולגה]], וחזרו רק לאחר ייבוש הביצה. | ||
== פעילות חב"דית == | == פעילות חב"דית == | ||
− | [[קובץ:בית כנסת חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]] עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק | + | [[קובץ:תהלוכה חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר]] |
+ | [[קובץ:בית כנסת חדרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]] עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]] | ||
בזמן [[הרבי הריי"צ]] התגוררו בעיר ועסקו בפעילות ל[[הפצת המעיינות]] כבאי כוחו הרב [[יוסף חיים אורנשטיין]] והרב [[יצחק ליפשיץ]], ששלח להם מספר פעמים מכתבים בהם הוא מברך את פעילותם ואת [[אנ"ש]] בקהילה, ומבקשם לקרב את בני משפחתו ליהדות. | בזמן [[הרבי הריי"צ]] התגוררו בעיר ועסקו בפעילות ל[[הפצת המעיינות]] כבאי כוחו הרב [[יוסף חיים אורנשטיין]] והרב [[יצחק ליפשיץ]], ששלח להם מספר פעמים מכתבים בהם הוא מברך את פעילותם ואת [[אנ"ש]] בקהילה, ומבקשם לקרב את בני משפחתו ליהדות. | ||
− | כיום הפעילות החב"דית בעיר מפותחת מאוד, עם קרוב ל- | + | כיום הפעילות החב"דית בעיר מפותחת מאוד, עם קרוב ל-10 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומוסדות [[חינוך]] וחסד. בית חב"ד המרכזי מנוהל על ידי ה[[שליח|שלוחים]] הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] והרב [[יוחנן בוטמן]], העומדים בראש המוסדות; [[תלמוד תורה]] לבנים, בית ספר לבנות וגני ילדים. |
− | בשנת [[תשע"ג]] עברה | + | פעילות השלוחים בעיר מתוגברת על ידי בחורים מ[[ישיבת תומכי תמימים נתניה]] ומישיבת [[תפארת התמימים אולגה|תפארת התמימים]]. |
+ | |||
+ | בימי שישי מגיעים באופן קבוע [[תמימים|בחורים]] מ[[תומכי תמימים נתניה|הישיבה בנתניה]] ל[[מבצע תפילין]] בבתי עסק וברחובות מרכזיים. בשנת [[תשע"ג]] עברה הישיבה באופן זמני מ[[נתניה]] לעיר, מה שהגדיל את פעילות תלמידי הישיבה בהיקף המבצע תפילין, פתיחת [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]]. | ||
ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]] הודפס ספר ה[[תניא]] בעיר, ובאותה שנה הוכנס [[ספר תורה]] חדש ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]]. | ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]] הודפס ספר ה[[תניא]] בעיר, ובאותה שנה הוכנס [[ספר תורה]] חדש ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[חב"ד]]. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
== מוסדות חב"ד == | == מוסדות חב"ד == | ||
מוסדות החינוך החב"די בעיר; | מוסדות החינוך החב"די בעיר; | ||
− | * | + | * מעון. |
* גני ילדים. | * גני ילדים. | ||
− | + | * [[תלמוד תורה]] לבנים, נפתח בשנת [[תשס"ו]]. מנהל - אלי קריצ'בסקי. | |
− | * [[תלמוד תורה]] | + | * בית ספר לבנות, נפתח בשנת [[תשס"ו]]. |
− | * בית ספר לבנות | + | * [[ישיבה]] - [[תפארת התמימים אולגה|תפארת התמימים]] |
− | * | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות למבני קבע בשכונת בית אליעזר. | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] עברו התלמוד תורה ובית הספר לבנות למבני קבע בשכונת בית אליעזר. | ||
− | |||
− | |||
== בתי חב"ד == | == בתי חב"ד == | ||
− | בעיר קיימים | + | בעיר קיימים קרוב ל-10 בתי חב"ד, ומהם: |
− | * בית חב"ד המרכזי, הרב | + | * בית חב"ד המרכזי, הרב {{קישור אם קיים|קולנימוס קופצ'יק}} והרב {{קישור אם קיים|יוחנן בוטמן}}. |
− | + | * [[גבעת אולגה]] - הרב שאול אקסלרוד. | |
− | * [[גבעת אולגה]] - הרב | ||
− | |||
− | |||
− | |||
* שכונת נווה חיים וייצמן - השליח הרב טוביה כשדן. | * שכונת נווה חיים וייצמן - השליח הרב טוביה כשדן. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
− | * | + | *[https://www.beiteliezer.org אתר בית חב"ד בשכונת בית אליעזר]. |
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | [[קטגוריה:ערים | + | |
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] |
− | . | + | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] |
+ | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]. |