עריכת הדף "דובער ריקמן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | הרב '''דובער (בערל) ריקמן''' ([[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]]-[[כ"ז תמוז]] [[תשמ"ח]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שנאסר ונשלח לגלות בעוון סיוע ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה מרוסיה]] ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על מקימי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, וכיהן כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] עד לפטירתו. | |
| − | הרב '''דובער (בערל) ריקמן''' ([[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ז תמוז]] [[תשמ"ח]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שנאסר ונשלח לגלות בעוון סיוע ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה מרוסיה]] ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על מקימי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[יקטרינוסלב]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]] במשפחה ברוכת ילדים (סה"כ 13 כולל שניים מאומצים). אביו הרה"ח [[ישראל ריקמן]] היה מנכבדי הקהילת היהודית בעיר. פעל במרץ ובהצלחה להכתרת אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] כרב העיר. אמו מרת דובה -בת למשפחה חב"דית מהעיר [[קרמנצ'וג]]. | + | נולד ב[[יקטרינוסלב]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרנ"ט]] במשפחה ברוכת ילדים (סה"כ 13 כולל שניים מאומצים).אביו הרה"ח [[ישראל ריקמן]] היה מנכבדי הקהילת היהודית בעיר. פעל במרץ ובהצלחה להכתרת אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] כרב העיר. אמו מרת דובה -בת למשפחה חב"דית מהעיר [[קרמנצ'וג]]. |
בבעלות משפחת ריקמן הייתה חנות למכירת יין. חלק מהשכורה היה מיצור עצמי, בד"כ לקראת חג הפסח. בני המשפחה התפרנסו גם מטחנת הקמח שלהם שנמצאה בקרבת העיר. | בבעלות משפחת ריקמן הייתה חנות למכירת יין. חלק מהשכורה היה מיצור עצמי, בד"כ לקראת חג הפסח. בני המשפחה התפרנסו גם מטחנת הקמח שלהם שנמצאה בקרבת העיר. | ||
| − | כל זה וכן הנדבות והתרומות שר' ישראל היה מחלק לנזקקים ביד הרחבה, בנה להם מוניטין של מפחה אמידה מאוד. ורק אחרי פטירתו של ר' ישראל התברר שהשאיר חובות רבות ליורשיו. | + | כל זה וכן הנדבות והתרומות שר' ישראל היה מחלק לנזקקים ביד הרחבה, בנה להם מוניטין של מפחה אמידה מאוד. ורק אחרי פטירתו של ר' ישראל התברר שהשאיר חובות רבות ליורשיו. |
| − | בילדותו זכה ללמוד עם | + | בילדותו זכה ללמוד עם הרבי ב[[חיידר]] אצל הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] והיה מחבריו הקרובים של [[הרבי]] דבר שנבע מעובדת היותם בני אותו גיל. בגיל תשע בלבד כבר נשלח ללמוד במחלקה לצעירים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. |
עם סיום הלמודים עבר לגור בעיר [[חרקוב]] בה נהל את עסקיו. כאן נשא את העלמה שרה בת רב [[נח סג"ל]], אשר כיהן כרב העיר, ורעייתו גיטל. כעבור שנים אחדות כמעט כל משפחת סג"ל עזבה את רוסיה ועלה ארצה. | עם סיום הלמודים עבר לגור בעיר [[חרקוב]] בה נהל את עסקיו. כאן נשא את העלמה שרה בת רב [[נח סג"ל]], אשר כיהן כרב העיר, ורעייתו גיטל. כעבור שנים אחדות כמעט כל משפחת סג"ל עזבה את רוסיה ועלה ארצה. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
בשנת [[תרצ"ג]] משפחת ריקמן עם הבת הקטנה תמר החליטו להבריח את הגבול ל[[איראן]] דרך קווקז, אך זה לא הצליח. דובער נשפט והוגלה לשלוש שנות מגורים בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]] ומשפחתו הצטרפה אליו. | בשנת [[תרצ"ג]] משפחת ריקמן עם הבת הקטנה תמר החליטו להבריח את הגבול ל[[איראן]] דרך קווקז, אך זה לא הצליח. דובער נשפט והוגלה לשלוש שנות מגורים בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]] ומשפחתו הצטרפה אליו. | ||
| − | בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם | + | בתום שלוש שנות גלות התיישבה משפחת ריקמן בפרבר מוסקבאי [[מלחובקה]], הידועה כמרכז היהודי עם ביהכ"נ ובית העלמין. כאן נולד להם בן [[שלום ריקמן]]. לאחר מכן המשפחה עברה לפרבר הסמוך [[קרסקובו]]. |
| − | בפרוץ [[מלחמת העולם | + | בפרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ר' דובער (בן 43) עבר סדרת בדיקות רפואיות לקראת הגיוס לצבא, אך נמצא לא כשיר בשל קוצר ראיה. בינתיים, התחילו להגיע שמועות על הזוועות אשר מחוללים הגרמנים ועוזריהם בשטחים הכבושים, ובמיוחד לגבי היהודים. ר' דובער ניסה שוב ושוב להתגייס לצבא כמתנדב. אולם, שתי בקשותיו נדחו. |
| − | בחורף [[תש"ב]] עם התקרבות החזית לאזור מגוריהם | + | בחורף [[תש"ב]] עם התקרבות החזית לאזור מגוריהם מלטה משפחת ריקמן לעיר [[טשקנט]]. כאן ר' דובער עבד כמסגר וסנדלר והיה אחד מתומכי הקהילה היהודית בכלל ושל חב"ד בפרט. הוא השתתף ביסוד ביהכ"נ ו'חדר' ללימוד תורה לילדים. |
כעבור שנתיים וחצי (שנה לפני תום המלחמה), משפחת ריקמן שבה הבייתה לקרסקובו. | כעבור שנתיים וחצי (שנה לפני תום המלחמה), משפחת ריקמן שבה הבייתה לקרסקובו. | ||
| − | הוא מצא לו עבודה בעיר יגורייבסק, די רחוק מהבית, אבל עם אפשרות שמירת שבתות וחגים. אחרי המלחמה (בשנת [[תש"ו]]) זכתה משפחת ריקמן לארח בשבתות את הרבנית [[חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] | + | הוא מצא לו עבודה בעיר יגורייבסק, די רחוק מהבית, אבל עם אפשרות שמירת שבתות וחגים. אחרי המלחמה (בשנת [[תש"ו]]) זכתה משפחת ריקמן לארח בשבתות את הרבנית [[חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] שהיתה בדרכה לצאת מרוסיה. |
| − | בזמן בו התנהלה [[יציאת רוסיה]], ביציאתם של פליטים פולניים, יהודים ברובם, מברית המועצות. כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד | + | בזמן בו התנהלה [[יציאת רוסיה]], ביציאתם של פליטים פולניים, יהודים ברובם, מברית המועצות. כשבע משפחות חסידי חב"ד, כולל משפחת ריקמן, התארגנו יחד בלבוב בשנת [[תש"ז]] בכדי לעזוב את רוסיה. אולם גם הניסיון הזה לא עלה יפה. |
בי"ח שבט תש"ז נעצר ר' דובער יחד עם כמה מראשי המשפחות אחרים. מלבוב הוא הועבר לידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מוסקבה]], שם עבר חקירות מתישות במשך כשנה. בחודש ניסן תש"ח הוא נאשם בפעילות אנטי-סובייטית ונשפט לעשר שנות מאסר במחנות עבודה בסיביר. בפועל הוא הוגלה למחנה האסירים במזרח הרחוק על חוף האוקיינוס השקט. | בי"ח שבט תש"ז נעצר ר' דובער יחד עם כמה מראשי המשפחות אחרים. מלבוב הוא הועבר לידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מוסקבה]], שם עבר חקירות מתישות במשך כשנה. בחודש ניסן תש"ח הוא נאשם בפעילות אנטי-סובייטית ונשפט לעשר שנות מאסר במחנות עבודה בסיביר. בפועל הוא הוגלה למחנה האסירים במזרח הרחוק על חוף האוקיינוס השקט. | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
בשנת [[תשכ"ט]] ר' דובער עבר ניתוח קשה (חלקו אף ללא הרדמה), ודרך תקשורת "מתחרתית" הוא קיבל מ[[הרבי]] ברכה לרפואה שלימה, ואכן כך ארע למרות דעת הרופאים. | בשנת [[תשכ"ט]] ר' דובער עבר ניתוח קשה (חלקו אף ללא הרדמה), ודרך תקשורת "מתחרתית" הוא קיבל מ[[הרבי]] ברכה לרפואה שלימה, ואכן כך ארע למרות דעת הרופאים. | ||
| − | === | + | ===העליה לארץ ישראל=== |
בחודש כסלו [[תש"ל]] הם קיבלו אישור יציאה מברית המועצות, ועלו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]]. | בחודש כסלו [[תש"ל]] הם קיבלו אישור יציאה מברית המועצות, ועלו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
| שורה 51: | שורה 50: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בתו, תמר (נפטרה ב[[י' | + | *בתו, תמר (נפטרה ב[[י' מרחשון]] [[תשע"ו]]), נטמנה בבית עולמין בנס ציונה. |
*בנו, ר' שלום ריקמן | *בנו, ר' שלום ריקמן | ||
| שורה 60: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]] |
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
| − | |||
| − | |||
