עריכת הדף "בית העלמין צפת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד | + | [[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד שמאל את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש"ז]]]] |
− | |||
'''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש. | '''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש. | ||
− | בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד | + | בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד. |
− | + | בתקופת שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם ממוקמת חלקת חב"ד בה נהגו לטמון את חסידי חב"ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב"דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות. | |
==תולדות בית העלמין== | ==תולדות בית העלמין== | ||
− | [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של | + | [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של רבי [[זלמן משה היצחקי]] הנמצא בבית העלמין]] |
לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | ||
− | בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, , התנא | + | בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}. |
− | בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו | + | בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי [[משה קורדוברו{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר"י לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]]. |
− | בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע | + | בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם. |
כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | ||
==אתרים בבית העלמין== | ==אתרים בבית העלמין== | ||
− | [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין|בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | + | [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] |
===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ||
מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | ||
שורה 42: | שורה 41: | ||
ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש"ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י"ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע. | ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש"ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י"ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע. | ||
− | בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את | + | בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב"ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון. |
− | ===ציון רבי לייב בעל | + | ===ציון רבי לייב בעל הייסורים=== |
− | רבי [[לייב בעל | + | רבי [[לייב בעל הייסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר. |
− | במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי | + | במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו. |
בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין. | בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין. | ||
− | התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט" | + | התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט"ז חשון]]. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==בית העלמין החדש== | ==בית העלמין החדש== | ||
+ | [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום המצבה המשופצת של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]]] | ||
בשנת [[תשכ"ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד. | בשנת [[תשכ"ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד. | ||
פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}. | פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}. | ||
− | בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת | + | בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לרבני העיר, בה נטמנו הרב שמחה קפלן והרב [[לוי ביסטריצקי]]. |
==אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין== | ==אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין== | ||
שורה 70: | שורה 64: | ||
להלן רשימה חלקית: | להלן רשימה חלקית: | ||
− | {{טורים|תוכן= | + | {{טורים|מספר=2|תוכן= |
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב"די ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב"די ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר | *הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר | ||
שורה 78: | שורה 72: | ||
*הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] | *הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] | ||
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]] | *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]] | ||
− | |||
*הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב"ד בדור השישי | *הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב"ד בדור השישי | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
שורה 84: | שורה 77: | ||
*הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] | *הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] | ||
*הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] | *הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
− | *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית | + | *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית ברוסיה הסובייטית |
*רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] | *רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] | ||
*הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב"ד בדור השישי | *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב"ד בדור השישי | ||
*הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]] | *הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]] | ||
*רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] | *רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] | ||
− | |||
}} | }} | ||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צפת]] | [[קטגוריה:צפת]] | ||
− | [[קטגוריה:בתי עלמין | + | [[קטגוריה:בתי עלמין בארץ הקודש]] |
+ | [[קטגוריה:אתרים חב"דים]] |