עריכת הדף "בישול ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
| − | + | '''בישול ישראל''' הוא תבשיל שהתבשל על ידי יהודי. ו'''בישול נכרי''' (או '''בישולי עכו"ם''') הוא תבשיל שהתבשל על ידי גוי ללא התערבות של יהודי. חכמים גזרו לאסור כל תבשיל חשוב העולה על שולחן מלכים שהתבשל על ידי גוי, ובאופן שפעולת הבישול תהיה דווקא על ידי אש. | |
| − | דיני | + | דיני הבישול מובאים ביורה דעה סימן קיב. |
==האיסור== | ==האיסור== | ||
| − | חכמים גזרו על בישוליהם של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה | + | חכמים גזרו על בישוליהם (שלקותיהם) של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה – מהפסוק "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי"{{הערה|דברים ב, כח.}}, דכמו שמים לא נשתנו מברייתן על ידי האור, כך גם אוכל שלא נשתנה על ידי האור{{הערה|ע"ז לז, ב.}}. |
| − | + | ||
| − | טעם האיסור הוא משום | + | טעם האיסור הוא משום חתנות, שלא יבואו להתחתן בגויים. ומכיוון שהייתה הוה אמינא בגמרא שזה דאורייתא, למד ר"ת שזוהי גזירה קדומה יותר מאשר גזירת הפת. ובישול ואפיה אינם דבר אחד{{הערה|ע"פ הגמ' בביצה טו, ב.}} שיוכללו בגזירה אחת. וכאשר ביטלו את גזירת הפת, לא ביטלו את גזירת הבישול{{הערה|ע"ז שם ד"ה והשלקות.}}. ורש"י כתב שהטעם הוא – בכדי שלא יתרגל לאכול אצל הגוי, עד שהוא יאכילנו דבר האסור{{הערה|ד"ה מדרבנן – שם לו, א.}}. אבל עיקר הטעם הוא משום חתנות{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}. |
==גדריו== | ==גדריו== | ||
| − | האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" | + | האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" כמות שהוא, וגם שהוא עולה על שולחן מלכים בכדי ללפת בו את הפת או כפרפרת (כיוון שעיקר הטעם הוא משום חתנות, לכן הוא חל רק בדברים חשובים{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}). ובאם גוי בישלו, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל – זה אסור משום בישולי עכו"ם{{הערה|ס"א.}}. |
| − | + | הש"ך מביא: שישנם הפוסקים כדעת הרמב"ם – שהאיסור הוא גם אם לא נשתנה מברייתו ע"י האש; אבל נראה שהעיקר הוא כדעת רש"י והר"ן – שהאיסור הוא רק כאשר נשתנה. אבל דעת הפוסקים היא – שאין חילוק ביניהם{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}. | |
| − | פרי שנאכל בהיותו חי, | + | אבל פרי שנאכל בהיותו חי, אפילו שגוי בישלו עד שנימוח ונעשה תבשיל (מחית) – מותר. ולא חוששים לכלי הגוי שמא בישל בהם דבר אסור, כי סתם כליו אינם בני יומן{{הערה|רמ"א בס"ב. וראה לקמן בסי' קכ"ב.}}. |
| − | + | ובאם עירב דבר שיכול להאכל חי עם דבר שאינו יכול להאכל, ובישלם הגוי ביחד – תלוי מי העיקר: אם הנאכל חי – זה יהיה מותר, ואם שאינו נאכל – זה יהיה אסור{{הערה|ס"ב.}}. | |
אם הדבר נאכל כמות שהוא על ידי הדחק, פסק המחבר שהוא אסור, אך יש המתירים{{הערה|סי"ב.}}. | אם הדבר נאכל כמות שהוא על ידי הדחק, פסק המחבר שהוא אסור, אך יש המתירים{{הערה|סי"ב.}}. | ||
===אופן הבישול=== | ===אופן הבישול=== | ||
| − | אם הגוי מלח או עישן את המאכל | + | אם הגוי מלח או עישן את המאכל – אין בזה בעיה. כיוון שלא אומרים מלוח הוא כרותח בגזירה זו, וכן מעושן אינו כמבושל{{הערה|סי"ג.}}. |
וכן כבוש לא נחשב כמבושל, כיוון שצריך להיות דווקא בישול של אש{{הערה|רמ"א בסי"ג.}}. | וכן כבוש לא נחשב כמבושל, כיוון שצריך להיות דווקא בישול של אש{{הערה|רמ"א בסי"ג.}}. | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
*[[כבשים של גויים]] | *[[כבשים של גויים]] | ||
| − | {{הערות שוליים}} | + | {{הערות שוליים|טורים=כן}} |
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אכילה ושתיה]] |
| + | [[קטגוריה:יורה דעה]] | ||
