עריכת הדף "אדון עולם"

|תוכן=אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא{{ש}} לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא{{ש}} וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא{{ש}} וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה{{ש}} וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה{{ש}} [וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אֵחֲרוֹן / לְכָל חוֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]{{ש}} בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה{{ש}} [בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.{{ש}} בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.]{{ש}} וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה{{ש}} וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא{{ש}} [וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]{{ש}} בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה{{ש}} וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא{{ש}} [בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.{{ש}} וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

|מקור=בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]

'''אדון עולם''' היא תפילה אותה אומרים בבוקר, והיא כעין גילוי דעת על הכונה שצריכים לכוין בשמות שכל אותו היום.

"אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.

אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי [[הקב"ה]] מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי [[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.

הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו יתברך - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון ש[[עצמותו]] יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא.