נטע פינסקי
הרב התמים נטע פינסקי (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער[1]) (? - תרע"ט) מבחירי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט[2] .
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכה]
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים[3].
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של אדמו"ר האמצעי מתוך הספר אמרי בינה[4] .
כאשר אדמו"ר הרש"ב ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי [5], אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן[6].
בישיבת תומכי תמימים בחרסון[עריכה]
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון[7] בניו של הרה"ק הרב חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק) מראמען בנו של האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק). בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'[8].
משפחתו[עריכה]
- אחיו - התמים מענדל פינסקי, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית.
- אחיו - הרב נחום הלל פינסקי, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.
- ↑ זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה.
- ↑ זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב.
- ↑ מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.
- ↑ ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.
- ↑ מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.
