משולם רייך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החסיד ר' משולם (שילם) רייך (לפני תקצ"ד-תרס"ט) היה מחסידי חב"ד בורשה, חתנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כשד"ר עבור מעות כולל חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לפני שנת תקצ"ד לאביו ר' מאיר שכנא רייך.

בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוין עם מרת רבקה, בתו של הרב ברוך שלום שניאורסון, בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק.

במשך מספר שנים התגורר בליובאוויטש[1], ולאחר מכן קבע את מגוריו בורשה.

בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו[2].

התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בורשה בסביבות שנת תרכ"ח[3].

בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות דוד-אשתו אדמו"ר המהר"ש, מונה על ידי רעייתו הרבנית רבקה להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר לקוטי תורה לג' פרשיות - ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

הוא הגיע לווילנה יחד עם ר' רפאל מרדכי שניאורסאהן (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).

בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס.

לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'[4].

במשך שנים ארוכות שימש כשד"ר עבור כולל חב"ד בארץ הקודש{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}.

בחורף של שנת תרס"ט חלה את חוליו האחרון, ואדמו"ר הרש"ב שלח את בנו אדמו"ר הריי"צ שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו[5].

התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' אברהם פראדקין (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' חיים משה דובער (בערל)) רייך[6].
  • חתנו נכדתו, שלום יהודה גריבאוו

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות­קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.
  2. [://www.merkazato.co.il/%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94/ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש], בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.
  3. כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.
  4. נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.
  6. אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות­ קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.