שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מזמן פוסקי השולחן ערוך: הוספתי מ"מ מדויק
מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים ה[[רמ"א]], הלבוש, ה[[מגן אברהם]], [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.
במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקורראה במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש"ט, ד, "מנהג חסידים בעניין שינה בסוכה" (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם}} כי "נהוג לא לישן בסוכה "ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תנש"א שונה הנוסח..}}.
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.
