254
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כפי שנקבע והסרת קישורים מעגליים לערך כאן
==היסטוריה==
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}.
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].
[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.
ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] מסטרשלה כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.
===דור שני===
