מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
'''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים ישראל להקיף את הבימה בספר בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, תוך ב[[שמחה עם ]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה הקדושה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ביום ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[שמחת תורהחיים ויטאל]] בארץ ישראלהביא{{הערה|שער הכוונות קד, ובחוא.}} שרבו [[האריז"ל בשמיני עצרת ושמחת ]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה.ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
שבעת אצל רבותינו נשיאנו ההקפות מכוונים כנגד שבעת בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [מידותhttps://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}). ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, ואף אומרים לפני בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידהישראל מבלי חילוק, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידותושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.
המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים מכבדים את האירוע בנוכחותם.
אין תקציר עריכה
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
{{ערך מורחב|הקפות}}
[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}.
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}. על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג מעמד נוסף של , להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי 'אתה הראת'עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות שניות'אלו, ורוקדים פעם נוספת אם כדי להשתתף עם ספרי בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורהבאופן של "ברוב עם הדרת מלך".
==מהותו של החג==
