14,699
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "חודש אדר " ב־"חודש אדר "
עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}.
עיבור השנה מתבצע בחודש ב[[חודש אדר ]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת הבר מצוה שלו חלה בשנה מעוברת, יצטרך לחגוג את בר המצווה שלו בחודש השני.
בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים בשבת אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).
===שישים יום של שמחה===
קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר ]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]
==ההוראה משנת העיבור==
==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור, ואת [[חודש אדר ]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי ע"י עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה לניסן בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}
הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך יתכן לבטל את [[חודש אדר ]] בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.
לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו.
