שינויים

על פי המתבאר החסידות ההתנהגות על פי רצון היצר הרע היא התנהגות שאינה הגיונית ובזה כמה פרטים.

* עצם ההתעסקות בדברי תענוג גשמיים הוא שטות, שעל האדם - בחיר הנבראים, להתענג בדברים נעלים ורוחניים בדברי חכמה ושכל בפרט החכמה האמתית חכמת התורה (ובזה גופא פנימיות התורה שמביאה את האדם למעלת הפנימיות ולאהבה ויראת ה') (וכשמתענג מדברים חומריים הוא נחות מהם ו"מקבל" מהם).{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר א.}}

* העבירה על רצון ה' בדברים האסורים תחילת על ידי הגשמתם נפש האדם בדברים המותרים החומריים שבהתעסקות בהם מאבד האדם את הרגש האלוקי, שתאוותיו מתגברות עליו וההרגש האלוקי לתורה ומצוות נחלש עד שכאשר היצר מסיתו לעבור על רצון וציווי ה' אף שאינו מתכחש לרצונו אינו חש את חומרת הדבר (והוא מפני גסות נפשו שאינו מרגיש ומתפעל מרצון ה') ועובר עליהם בשאט נפש.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר ב פרק א.}}

* בעבירה על רצון ה' שטות נוספת מפני שכל יהודי רוצה לקיים את כל המצוות הקב"ה, ואינו רוצה ומוכן בשום אופן להיפרד מה' על ידי עבירה על רצונו תכונה זו נובעת מכך שנשמתו של היהודי הינה חלק אלוקה ממעל ממש, וטבעה להמשך למקורה הוא הקב"ה. וכאשר האדם עובר על רצונו של ה' אזי הוא נפרד ממנו. והעובר עבירה הוא בשל רוח שטות שמשטה בו שאינו נפרד מאלוקים.{{הערה|תניא פרק יח ואילך, קונטרס ומעיין מאמר ב ואילך.}}

* רוח שטות שלא יראנו אדם, שסוף סוף מתגלה קלונו ברבים

* הצדקת עצמו מפני טבע וחום נפשו הבהמית שהיא שטות שבשביל זה יש לו גם [[נפש אלוקית]] שכוחה רב לשלוט על נפש הבהמית.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יג.}}

===העלמתה על הנשמה===

אולם כוחה של הרוח שטות היא רק על כוחות הנשמה אולם על [[עצם הנשמה]] שבה מתגלה האור האלוקי אין הנפש הבהמית מסתירה עליה ברוח שטות לפי שאין ל[[קליפה]] שליטה על אלוקות ולכן בעצם הנשמה שאור אלוקי מתגלה בה{{הערה|אלא ששיך שעצם הנשמה תהיה בבחינת [[שינה]] ולא תתעורר בעבירות שנוגעים בכוחות הנפש.}} הרי הם בטלים ממציאותם ואין בכוחם להסתיר, משאין כן בכוחות הנשמה שבהם רק [[התפשטות]] האור האלוקי, שם שייך שהנפש הבהמית תעלים ותסתיר עליהם שלא יורגש בהם יהדותו והניגוד שבעבירות לנשמתו היהודית.