מהיטבאל
מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב, היא רעייתו של הדר, ממלכי אדום המופיעים בסוף פרשת וישלח.
מהיטבאל היתה בתו של מטרד[1].
פירוש השם מהיטבאל הוא שבח לא-ל המיטיב.
כאשר הרמב"ם פוסק שמבחינת הקדושה שבאותיות התורה אין כל הבדל בין האותיות שבפסוק 'אנכי ה' אלוקיך' לכל אות אחרת בתורה, מביא בתור דוגמא את הפסוק 'ושם אשתו מהיטבאל'[2].
בפנימיות התורה[עריכה]
בתורת הקבלה מוסבר על הפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל.. וימלוך וימת"[3] המתאר את מלכי אדום מזרע עשיו, שהמלכים הם כנגד ז' מלכין קדמאין השייכים לעולם התוהו, שהם ז' תחתונות של תוהו שבהם הייתה השבירה, ולכן נאמר בהם "וימלוך וימות" כי מהותו של מוות היא "הסתלקות האורות מן הכלים"[4]. עולם התוהו הוא ענינו של עשיו, לעומת עולם התיקון שענינו הוא יעקב, אך בכל זאת שורש התוהו יותר נעלה משורש התיקון ולכן כתוב "לפני מלוך" כי מלכי אדום הינם יותר נעלים ממלכי ישראל, בשורשם.
לאחר שהתורה מונה את שבעת המלכים, היא מספרת שמי שמלך תחתיהם היה הדר, ושם אשתו היה מהיטבאל.
הדר ומהיטבאל, הם ההתחלה של עולם התיקון, ולכן בשונה משאר המלכים בהם כתוב 'וימות' היות שלא היה להם קיום והיה שבירת הכלים, למלך זה היה קיום[5].
זו גם הסיבה שמלך זה הוא המלך היחיד שמופיע שמה של אשתו, היות ובשונה מהמלכים של עולם התוהו שלא היה להם 'מקבל', כשמתחיל עולם התיקון, האורות נמשכים בכלים.
מלבד היחוד של הדר ומהיטבאל, המילה מהיטבאל עצמה מורה על יחוד מ"ה וב"ן היות ויש בה גם את האותיות מ"ה, ושאר האותיות (יטבא"ל) הם בגימטריא ב"ן[6].
לקריאה נוספת[עריכה]
- ילקוט לוי יצחק על התורה, חלק ב', עמוד 364 ואילך
הערות שוליים
- ↑ ולא בתו של 'מי זהב', ראה ביאור הרבי שבת פרשת דברים תשכ"ה.
- ↑ פיה"מ לסנהדרין פרק חלק היסוד השמיני. וראה הל' תשובה פ"ג ה"ח.
- ↑ וישלח לא, לא
- ↑ היינו, בגשמיות הוא שאור הנשמה מסתלק מהגוף, וברוחניות הוא שהאורות דתוהו הסתלקו מהכלים, ועקב כך "נשברו" הכלים ונפלו ו"נקברו" בעולם הבריאה (עץ חיים שער רפ"ח ניצוצין).
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי י"ט כסלו תרע"ז, פדה בשלום, ועוד.
- ↑ עץ חיים שער י (שער התיקון) פ"ג. מובא במאמר ד"ה פדה בשלום י"ט כסלו תשכ"ז.
