תפילת מנחה של שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת מנחה של שבת היא התפילה האחרונה של תפילות השבת. תפילה זו קשורה עם הגאולה העתידה.

סדר התפילה, הלכות ומנהגים[עריכה]

בנוסף לאמירת הקרבנות ומזמור 'אשרי' כבכל תפילת מנחה ביום חול, נוהגים להוסיף ולומר ובא לציון[1], חצי קדיש, ואת הפסוק 'ואני תפילתי'[2].

בהמשך לכך, פותחים את ארון הקודש ומוציאים ספר תורה ועולים בו שלושה קרואים, וקוראים את חלק ה'ראשון' בפרשה של שבוע הבא, כפי תקנתו של עזרא הסופר.

לאחר קריאת התורה והגבהת התורה, החזן מתחיל לומר חצי קדיש[3] תוך כדי שגוללים את הספר תורה[4], ומשתדל לומר את הקדיש במתינות בצורה כזו שיספיקו לגלול את הספר ולהכניס אותו לארון לפני סיום הקדיש. לאחר שמחזירים את ספר התורה לארון וסיום אמירת הקדיש, אומרים את נוסח 'יהללו'.

בתפילת עמידה, מלבד הנוסח הקבוע בכל תפילות השבת, בכל אחת מהתפילות מזכירים נוסח אחר כנגד אחת מהבחינות הקשורות בשבת, ובמנחת שבת - כנגד השבת דלעתיד לבוא, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", וכנגד זה אומרים בנוסח הברכה 'וינוחו בם' בלשון רבים[5].

לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר תהילים הנקראים "צדקתך צדק"[6], ומכונים גם "צו"ץ" בשל ראשי התיבות היוצרים יחד את האותיות הראשונות של כל פסוק ("צדקתך","וצדקתך","צדקתך").

טעם אחד שמובא על אמירת פסוקים אלו, הוא מכיון שבשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת יוסף, משה ודוד וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של צידוק הדין. השני- על פי המסורת, בכניסת שבת הרשעים מוּצאים מגיהנום ומוחזרים לשם בצאת השבת. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין.

כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים תחנון אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל)[7], וימים בהם אין אומרים תחנון הם ימי שמחה.

(בשונה ממנחה של יום חול שאומרים נפילת אפיים משום שזהו זמן של התעוררות דינים, בתפילת מנחה של שבת נמשכים רחמים ולכן לא נופלים אפיים אז[8]).

לאחר תפילת מנחה של שבת, לא מאחלים 'שבת שלום'[9].

בשבתות הקיץ, על פי המנהג, לומדים בכל שבת פרק אחד מפרקי אבות.

לאחר תפילת מנחה נוהגים לערוך סעודה שלישית, ובחסידות חב"ד זמן זה המכונה רעווא דרעווין מוקדש לסדר ניגונים וחזרת מאמר חסידות, עד לזמן תפילת ערבית וצאת השבת.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שיעור הרב נחמנסון: טעם אמירת ובא לציון בתפילת מנחה של שבת.
  2. במחזור ויטרי הביא מהמדרש (שמקורו לא ידוע) הטעם לכך שאומרים פסוק זה: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון" (לפני הפסוק 'ואני תפילתי' נאמר בתהילים 'ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר").
  3. על אף שאמר כבר חצי קדיש לפני קריאת התורה.
  4. הרב נחמנסון: דיני אמירת הקדיש לאחר קריאת התורה במנחת שבת.
  5. שולחן ערוך אורח חיים סימן רס"ח מגן אברהם ס"ק ג'.
  6. תהלים לו, ז. עא, יט. קיט, קמב.
  7. ע"פ מנהג התימנים, משמיטים "צדקתך" רק בשבת שאומרים בה הלל, ובערב פסח שחל בשבת
  8. פרי עץ חיים שבת פרק יח.
  9. שיעור הרב נחמנסון.