הבדלים בין גרסאות בדף "שמיטה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 33: שורה 33:
 
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/04-07-2021-23-33-37-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99.pdf הלכות שמיטה]''', לרגל שנת השמיטה תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}
 
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/04-07-2021-23-33-37-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99.pdf הלכות שמיטה]''', לרגל שנת השמיטה תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/712371/ הרב אליעזר ברוד בשיעור על "פרוזבול"]''' {{וידפו}}
 
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/712371/ הרב אליעזר ברוד בשיעור על "פרוזבול"]''' {{וידפו}}
 +
*הרב שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5102035#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content שנה לא נורמלית לעם לא נורמטיבי: מי שובת מעבודה שנה שלמה?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
*'''[https://col.org.il/news/133395 "פרוזבול" ו"תקיעת שופר". מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן]''' {{COL}}{{וידאו}}
 
*'''[https://col.org.il/news/133395 "פרוזבול" ו"תקיעת שופר". מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן]''' {{COL}}{{וידאו}}
 
*'''[https://chabad.info/service/713528/ נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין]''' {{אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/service/713528/ נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין]''' {{אינפו}}

גרסה מ־21:41, 6 באוקטובר 2021

שמיטה היא כל שנה שביעית. בשנה זו נוהגי דיני הלכתיים רבים, מכח מצוות התורה להשבית את הקרקע בשנה השביעית.

שמיטת כספים

אחד מדיני השמיטה, היא מצוות התורה להשמיט כספים. על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע. שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל.

לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו.

פרוזבול

פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.

זמן עריכת הפרוזבול

הרבי הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת השנה והן בסופה.

בסוף שנת השמיטה

מכיון שיש הסוברים[1] אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת תשמ"ז לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.

אך גם בשנת תשמ"ו עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.

לפני שנת השמיטה

מצוה לפרסם דעת רבינו הזקן בשולחנו[2] וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"[3]. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"[4], אך ממה שכתב שם[5] "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"[6], אלא יש לנהוג כן לכתחילה[7]. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"[8].

אופן עשיית הפרוזבול

אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'[9].

מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית[10].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים על השמיטה והגאולה באתר תבנית:חב

הערות שוליים

  1. הרמב"ם.
  2. הלכות הלוואה, לח.
  3. הערת הרבי הנדפסת בספר המנהגים, עמ' 86.
  4. שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.
  5. בסעיף לו.
  6. כמש"ש בסעיף לה.
  7. לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
  8. לקוטי שיחות, ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי בערבי ראשי שנים של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה תשי"ב שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת נדרים).
  9. לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
  10. לקוטי שיחות, שם