|
לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
|
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת הנשיאות של הרבי"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
(הגהה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]] | [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]] | ||
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}} | {{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}} | ||
| − | + | [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]]. | |
| − | == | + | כשנודע על ההסתלקות, החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. |
| − | על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים | + | ==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו== |
| + | בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות. | ||
| + | |||
| + | על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. | ||
| − | |||
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}. | ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}. | ||
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת. | בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת. | ||
| − | בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים | + | בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם. |
| − | ==ניצני הסכמה== | + | ===ניצני הסכמה=== |
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. | בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. | ||
| − | בחודשים כסלו | + | בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. |
ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. | ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
==אירוע קבלת הנשיאות== | ==אירוע קבלת הנשיאות== | ||
| − | בשעה 9:45 נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות]], | + | במוצאי י' שבט תשי"א, בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ. הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]]. |
| − | |||
| − | הרבי פתח את ההתוועדות | ||
| − | |||
| − | בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"! מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי. | |
| − | + | בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]]. | |
| − | + | המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לשתוק ולרדת מהשולחן. | |
| − | + | ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר: | |
| − | |||
| − | ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כעת הקשיבו יהודים! | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כעת הקשיבו יהודים! | ||
| שורה 62: | שורה 44: | ||
זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]]. | זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]]. | ||
| − | "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי | + | "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים}} |
| − | + | בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, שהרבי הריי"צ סיפר שכשדובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, האדמו"ר הרש"ב, ביקש שזה יהיה בחסד וברחמים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב. | ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב. | ||
| שורה 75: | שורה 51: | ||
מספרים שכאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו הרב קזרנובסקי "מזל טוב רבי" והרבי חייך מאד ויצא. | מספרים שכאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו הרב קזרנובסקי "מזל טוב רבי" והרבי חייך מאד ויצא. | ||
| − | + | לאחר מכן ב[[זאל]] היתה שמחה עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו ש"הנה, יש לנו רבי". | |
| + | ==לאחר קבלת הנשיאות== | ||
| + | {{פסקה חסרה|}} | ||
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}. | לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}. | ||
גרסה מ־13:39, 23 באפריל 2020
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
קבלת הנשיאות של הרבי החלה מאז הסתלקותו של חמיו, הרבי הריי"צ, בי' שבט תש"י. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו. במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. לאט לאט התגברו הפניות והבקשות מבין החסידים ולאידך הרבי מיתן את סירובו, עד שבמוצאי יום י' שבט (ליל י"א שבט) בשנה שלאחר מכן, בהתוועדות לרגל יום ההילולא של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את המאמר "באתי לגני" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד.
תוכן עניינים
רקע
| ערך מורחב – הסתלקות הרבי הריי"צ |
אדמו"ר הריי"צ הסתלק בשבת קודש פרשת בא, י' שבט תש"י, והלווייתו התקיימה למחרת, ביום ראשון י"א שבט.
כשנודע על ההסתלקות, החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"[1] כממלא מקומו.
הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[2].
בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"[1] ובהגהה השניה מחק גם את זאת.
בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים, ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי לעקח לזקני החסידים על פי בקשתם.
ניצני הסכמה
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט.
בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה בי' בשבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
אירוע קבלת הנשיאות
במוצאי י' שבט תשי"א, בשעה 9:45, נכנס הרבי להתוועדות לרגל יום ההילולא הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ. הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק ההתקשרות לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג בארצות הברית בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל.
כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב אברהם סנדר נמצוב, מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא למאמר חסידות מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"! מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.
בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל "באתי לגני", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, הדור השביעי לאדמו"רי חב"ד, לפעול את הפצת היהדות בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך השכינה] למטה, לעולם הזה, וכך יהיה הוא הדור שיביא את הגאולה.
המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מניגון הבינוני שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לשתוק ולרדת מהשולחן.
בשיחה שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:
כעת הקשיבו יהודים!
בכלל בחב"ד היתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.
זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה.
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים
בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, שהרבי הריי"צ סיפר שכשדובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, האדמו"ר הרש"ב, ביקש שזה יהיה בחסד וברחמים.
ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.
מספרים שכאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו הרב קזרנובסקי "מזל טוב רבי" והרבי חייך מאד ויצא.
לאחר מכן בזאל היתה שמחה עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו ש"הנה, יש לנו רבי".
לאחר קבלת הנשיאות
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ימי בראשית באתר היברו בוקס
- ובקשו את דוד מלכם, בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
- בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות • הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת" • תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו • "אינני משתמט!" • הנשיאות על המוסדות החב"דיים • מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי - באתר "יומנים"
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
- ↑ ימי בראשית עמוד 167
- ↑ חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף וינברג: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".
