הבדלים בין גרסאות בדף "צבא"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
| − | == | + | ==גיוס לצבא גויים== |
בכל הדורות יהודים נשמרו מללכת לשירות בצבא של גויים. ולשם כך, השתמשו באמתלאות והשתדלויות שונים. | בכל הדורות יהודים נשמרו מללכת לשירות בצבא של גויים. ולשם כך, השתמשו באמתלאות והשתדלויות שונים. | ||
| − | + | ===ברוסיה=== | |
| + | בשנות שלטונות ה{{מנחון|צארים|מושלים קפיטליסטים ברוסיה}}, היו הדרישות לגיוס לצבא חמורות ונוקשות. בנוסף לכך, המצב ה[[רוחניות|רוחני]] במחנות הצבא היה אף הוא גרוע, לדוגמה, אם מפקד היה רואה חייל אשר אוכל רק מאכלים [[כשר|כשרים]], היה מענישו על כי מחליש את עצמו, בשביל להשתמט מהלחימה. וכן בשאר עניני[[תורה]] ו[[מצוות]]. | ||
| + | |||
| + | בשל כך, [[תלמידי התמימים]], התאמצו הרבה להשיג פטור מהצבא, ו[[משפט סטדרוב|לפעמים]], זה גרם לסיבוכים, מאסרים, ומשפטים. | ||
| + | |||
| + | מספר ה[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תש"ה}}: {{ציטוטון|בשנת [[תרנ"ט]] היו הרבה תלמידים שהיו צריכים להתייצב לצבא מיד אחר [[חג הסוכות]]. אבי הורה אז בעת [[התוועדות]], לשיר את ה[[ניגון]] [[טל יעסיס (ניגון)|במשמנינו אל יהי רזון]]. במשך כל חג הסוכות שרו אז ניגון זה. | ||
| + | |||
| + | באותה הזדמנות אמר אבי לבחורים ה[[תמימים]]: אתם עשו "במשמנינו" ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון". אמנם חבילה כבדה היא זו, אבל יודע הנני מה שאני מקבל על עצמי. אם ה"משמנים" שלכם יהיו בתורה ומצוות ע"פ דרכי החסידות – מבטיח אני לכם ש"אל יהי רזון". היו אז תלמידים שדברים אלה פעלו בהם שינוי המהות}}. | ||
| + | |||
| + | ===גזירת הקנטוניסטים=== | ||
| + | {{ערך מורחב|[[גזירת הקנטוניסטים]]}} | ||
| + | '''גזירת הקנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר|צארית]], שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפיה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו '''חיילי ניקולאי'''{{הערה|ברוסית: Николаевские солдаты.}}. | ||
| + | |||
===רבותינו נשיאנו=== | ===רבותינו נשיאנו=== | ||
| שורה 26: | שורה 38: | ||
====[[הרבי]]==== | ====[[הרבי]]==== | ||
בזמן [[הרבי בפריז|שהייתו בפריז]], הייתה לרבי תעודה שהעידה שהוא חייל, ופטרה אותו מחיובים רבים{{מקור}}. | בזמן [[הרבי בפריז|שהייתו בפריז]], הייתה לרבי תעודה שהעידה שהוא חייל, ופטרה אותו מחיובים רבים{{מקור}}. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
גרסה מ־17:33, 1 בספטמבר 2020
צבא או חיל הוא גוף המארגן ומאמן חיילים, לצורך מלחמה, כבוד, או הטלת פחד.
תוכן עניינים
צבאות השם
| ערך מורחב – צבאות השם |
צבאות השם הוא תנועת ילדים ונוער יהודיים, שמטרתו להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב ולמלחמה בצד הרע. נוסד בשנת תשמ"א על ידי הרבי. סיסמת הארגון היא: אנו רוצים משיח עכשיו!
גיוס לצבא גויים
בכל הדורות יהודים נשמרו מללכת לשירות בצבא של גויים. ולשם כך, השתמשו באמתלאות והשתדלויות שונים.
ברוסיה
בשנות שלטונות התבנית:מנחון, היו הדרישות לגיוס לצבא חמורות ונוקשות. בנוסף לכך, המצב הרוחני במחנות הצבא היה אף הוא גרוע, לדוגמה, אם מפקד היה רואה חייל אשר אוכל רק מאכלים כשרים, היה מענישו על כי מחליש את עצמו, בשביל להשתמט מהלחימה. וכן בשאר עניניתורה ומצוות.
בשל כך, תלמידי התמימים, התאמצו הרבה להשיג פטור מהצבא, ולפעמים, זה גרם לסיבוכים, מאסרים, ומשפטים.
מספר האדמו"ר הריי"צ[1]: "בשנת תרנ"ט היו הרבה תלמידים שהיו צריכים להתייצב לצבא מיד אחר חג הסוכות. אבי הורה אז בעת התוועדות, לשיר את הניגון במשמנינו אל יהי רזון. במשך כל חג הסוכות שרו אז ניגון זה.
באותה הזדמנות אמר אבי לבחורים התמימים: אתם עשו "במשמנינו" ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון". אמנם חבילה כבדה היא זו, אבל יודע הנני מה שאני מקבל על עצמי. אם ה"משמנים" שלכם יהיו בתורה ומצוות ע"פ דרכי החסידות – מבטיח אני לכם ש"אל יהי רזון". היו אז תלמידים שדברים אלה פעלו בהם שינוי המהות".
גזירת הקנטוניסטים
גזירת הקנטוניסטים (תקפ"ז - כ"ה באב תרט"ז, 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ברוסיה הצארית, שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפיה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי[2].
רבותינו נשיאנו
האדמו"ר הרש"ב
כשנקרא[3] הרבי הרש"ב לצבא, הלך אביו האדמו"ר המהר"ש למושל המחוז, ודרש שיפטרו את בנו מהצבא, כשסירב מושל המחוז, הודיע לו הרבי חד משמעית, שהתוצאה תהיה שווה (היינו שבכל מקרה ישיג לבנו פטור), אלא מה שמבקש מהמושל הוא, רק שיחסוך את נסיעתו למוסקבה לביטול הגזירה שם. ובאם המושל לא יעשה לו טובה זו, זה יעלה לו ביוקר!
כשהמושל לא נענה לבקשתו, ושוב קרא לרבי הרש"ב שיתייצב בלשכת הצבא, נסע הרבי המהר"ש למוסקבה ופעל שיפטרוהו מהצבא.
תוך כדי נסיעת הרבי, חלה המושל, וכעבור זמן קצר, מת בייסורים.
האדמו"ר הריי"צ
מיד לאחר[3] חתונתו של הרבי הריי"צ, ביום הראשון של השבע ברכות, הוא נקרא להתייצב בלשכת הצבא.
הוא צבע את פניו בשחור כדי שיראה מבוגר ויפטרו אותו מהצבא, ואז הוא חזר להתוועדות השבע ברכות כשפניו צבועות בשחור...
הרבי
בזמן שהייתו בפריז, הייתה לרבי תעודה שהעידה שהוא חייל, ופטרה אותו מחיובים רבים[דרוש מקור].
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
