הבדלים בין גרסאות בדף "משה אריאל רוט"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (←חיבוריו: הגהה) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:מא רוט.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל רוט (תשפ"ג)]] | ||
| + | הרב '''משה אריאל''' '''הכהן''' '''רוט''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הוא שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" ב[[באר שבע]] וראש [[כולל תורה שלמה]] בעיר. שימש בעבר כראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות. | ||
[[קובץ:מנחם כהן.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל (מימין) בהדלקת נרות חנוכה בשכונת נאות לון, לצידו הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]]] | [[קובץ:מנחם כהן.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל (מימין) בהדלקת נרות חנוכה בשכונת נאות לון, לצידו הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]]] | ||
| − | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ו תמוז]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[מרכז חינוכי חסידותי|המרכז חינוכי חסידותי]] שע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ו תמוז]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[מרכז חינוכי חסידותי|המרכז חינוכי חסידותי]] שע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה. | ||
| − | בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד | + | בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד ובישיבה גדולה ב"תומכי תמימים" מגדל העמק. |
| + | התחבב מאוד על רבותיו בישיבה קטנה וישיבה גדולה. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
| − | זכה לשמש בקודש - יחד עם ידידו | + | זכה במהלך השנים לקבל עשרות מענות קודש ומכתבים מהרבי: |
| + | |||
| + | כתלמיד בתלמוד תורה "תורת אמת", זכה לקבל מכתב מהרבי ומענה נדיר ומיוחד על עתון לילדים בשם "עיתוננו" בעריכתו. | ||
| + | |||
| + | כתלמיד בישיבה קטנה תו"ת בלוד קיבל מענות קודש על סיומי הלכות וספרים בלימוד הרמב"ם שערך בישיבה. | ||
| + | |||
| + | וכתלמיד בישיבה גדולה תו"ת במגדל העמק, קיבל מענות קודש רבים על מכתבים ודו"חות ששיגר על פעילות ארגון "ויקהל משה" | ||
| + | שזכה להקים למימוש תקנת הרבי "להקהיל קהילות בכל שבת", בבתי הכנסת במגדל העמק ועל פעולות נוספות. | ||
| + | |||
| + | זכה לשמש בקודש - יחד עם ידידו וריעו הרה"ת יצחק אלחנן (בן הרב שמואל יחזקאל) הכהן - כ"תלמידים השלוחים" בישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק, | ||
| + | בהסכמתו וברכתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בין השנים: תשנ"ד - תשנ"ו. | ||
בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן כתלמיד מן המניין בכולל "צמח צדק" ירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות". | בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן כתלמיד מן המניין בכולל "צמח צדק" ירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות". | ||
| − | לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב [[קלמן דרוק]] משלוחי הרבי ב[[באר שבע]], ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר. | + | לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] (על ידי הראשון לציון הגאון המקובל רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל והגאון הגדול רבי [[זלמן נחמיה גולדברג]] זצ"ל חבר בית הדין הגדול), |
| + | בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב [[קלמן דרוק]] משלוחי הרבי ב[[באר שבע]], ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשס"ח]] חנך את בית חב"ד שבשכונת 'נאות לון' בבאר שבע. | ||
| − | שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע | + | במעמד לרגל עשור לכהונתו של הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א, כרבה של באר שבע, שנערך בשנת [[תשס"ח]] הוכתר על ידו (יחד כעשרים מרבני באר שבע) כ"רב קהילה" ומורה הוראה מטעם הרבנות באר שבע והרבנות הראשית לישראל. |
| + | |||
| + | לרב הסמכה להורות הוראה ב'מראות' ובהלכות טהרה, לאחר 'שימוש' אצל רב מורה הוראה בפועל ואישור לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל בחתימתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א. | ||
| + | |||
| + | החל משנת [[תשס"ז]] מקיים בית חב"ד בראשותו, אירוע ענק של "שמחת בית השואבה" במגרשי הטניס בנאות לון, במעמד רב העיר וראש העיר, רבנים ואישי ציבור. אירוע שהפך ברבות השנים לאחד משמחות בית השואבה הגדולים והמרשימים בעיר. | ||
| + | |||
| + | שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכראש המתיבתא חב"ד בבאר שבע. | ||
שימש בתפקיד מנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' ב[[נתיבות]]. | שימש בתפקיד מנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' ב[[נתיבות]]. | ||
| שורה 21: | שורה 42: | ||
משנת [[תשע"ג]], עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] כיהן מספר שנים כראש הישיבה. | משנת [[תשע"ג]], עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] כיהן מספר שנים כראש הישיבה. | ||
| − | עם הקמת הסניף המקומי של [[כולל תורה שלמה]], התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]] וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות | + | עם הקמת הסניף המקומי של [[כולל תורה שלמה]], התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]] וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות. |
| − | |||
| − | |||
| + | ==חיבוריו== | ||
*'''ספר כה תברכו''' - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד. | *'''ספר כה תברכו''' - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד. | ||
| − | |||
*'''ספר שערי משה''' - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך. | *'''ספר שערי משה''' - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך. | ||
| − | |||
:הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין. | :הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין. | ||
| − | |||
*'''ספר אסדר לסעודתא''' - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה. | *'''ספר אסדר לסעודתא''' - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה. | ||
| − | |||
*'''עולם חסד יבנה''' – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים. | *'''עולם חסד יבנה''' – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים. | ||
| − | |||
*'''שבת חסידית''' – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת. | *'''שבת חסידית''' – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת. | ||
| − | |||
*'''שמחת בית השואבה ברשות הרבים''' - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים" | *'''שמחת בית השואבה ברשות הרבים''' - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים" | ||
| − | |||
*'''ספר תניא תמיד בכיס''' - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס" | *'''ספר תניא תמיד בכיס''' - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס" | ||
| − | |||
*'''ספר "בעזרת השם"''' – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה) | *'''ספר "בעזרת השם"''' – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה) | ||
===בעבר=== | ===בעבר=== | ||
*'''המנה העיקרית''' – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים{{הערה|[https://col.org.il/news/3515 המנה העיקרית מסכמים שנה]{{col}}}}. | *'''המנה העיקרית''' – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים{{הערה|[https://col.org.il/news/3515 המנה העיקרית מסכמים שנה]{{col}}}}. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1469&CategoryID=11 באר שבע: נחנך משכן חדש לבית חב"ד בנאות לון] {{חב"ד}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוט, משה אריאל הכהן}} | {{מיון רגיל:רוט, משה אריאל הכהן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]] | [[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:משפחת דרוק]] | [[קטגוריה:משפחת דרוק]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רוט]] | [[קטגוריה:משפחת רוט]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ראשי כוללים]] | [[קטגוריה:ראשי כוללים]] | ||
| + | [[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:18, 18 במרץ 2024
הרב משה אריאל הכהן רוט (יליד שנת תשל"ג, 1973) הוא שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" בבאר שבע וראש כולל תורה שלמה בעיר. שימש בעבר כראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים בט"ו תמוז תשל"ג לאביו הרב נפתלי רוט מנהל המרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי אגודת חב"ד ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה.
בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד ובישיבה גדולה ב"תומכי תמימים" מגדל העמק. התחבב מאוד על רבותיו בישיבה קטנה וישיבה גדולה.
לקראת שנת הלימודים תשנ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
זכה במהלך השנים לקבל עשרות מענות קודש ומכתבים מהרבי:
כתלמיד בתלמוד תורה "תורת אמת", זכה לקבל מכתב מהרבי ומענה נדיר ומיוחד על עתון לילדים בשם "עיתוננו" בעריכתו.
כתלמיד בישיבה קטנה תו"ת בלוד קיבל מענות קודש על סיומי הלכות וספרים בלימוד הרמב"ם שערך בישיבה.
וכתלמיד בישיבה גדולה תו"ת במגדל העמק, קיבל מענות קודש רבים על מכתבים ודו"חות ששיגר על פעילות ארגון "ויקהל משה" שזכה להקים למימוש תקנת הרבי "להקהיל קהילות בכל שבת", בבתי הכנסת במגדל העמק ועל פעולות נוספות.
זכה לשמש בקודש - יחד עם ידידו וריעו הרה"ת יצחק אלחנן (בן הרב שמואל יחזקאל) הכהן - כ"תלמידים השלוחים" בישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק, בהסכמתו וברכתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בין השנים: תשנ"ד - תשנ"ו.
בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן כתלמיד מן המניין בכולל "צמח צדק" ירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות".
לאחר שהוסמך לרבנות (על ידי הראשון לציון הגאון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל והגאון הגדול רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל חבר בית הדין הגדול), בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב קלמן דרוק משלוחי הרבי בבאר שבע, ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר.
בשנת תשס"ח חנך את בית חב"ד שבשכונת 'נאות לון' בבאר שבע.
במעמד לרגל עשור לכהונתו של הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א, כרבה של באר שבע, שנערך בשנת תשס"ח הוכתר על ידו (יחד כעשרים מרבני באר שבע) כ"רב קהילה" ומורה הוראה מטעם הרבנות באר שבע והרבנות הראשית לישראל.
לרב הסמכה להורות הוראה ב'מראות' ובהלכות טהרה, לאחר 'שימוש' אצל רב מורה הוראה בפועל ואישור לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל בחתימתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.
החל משנת תשס"ז מקיים בית חב"ד בראשותו, אירוע ענק של "שמחת בית השואבה" במגרשי הטניס בנאות לון, במעמד רב העיר וראש העיר, רבנים ואישי ציבור. אירוע שהפך ברבות השנים לאחד משמחות בית השואבה הגדולים והמרשימים בעיר.
שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכראש המתיבתא חב"ד בבאר שבע.
שימש בתפקיד מנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' בנתיבות.
משנת תשע"ג, עם פתיחת ישיבת תומכי תמימים באר שבע כיהן מספר שנים כראש הישיבה.
עם הקמת הסניף המקומי של כולל תורה שלמה, התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני הרבנות הראשית לישראל וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות.
חיבוריו[עריכה]
- ספר כה תברכו - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד.
- ספר שערי משה - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך.
- הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין.
- ספר אסדר לסעודתא - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה.
- עולם חסד יבנה – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים.
- שבת חסידית – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת.
- שמחת בית השואבה ברשות הרבים - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים"
- ספר תניא תמיד בכיס - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס"
- ספר "בעזרת השם" – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה)
בעבר[עריכה]
- המנה העיקרית – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים[1].
