הבדלים בין גרסאות בדף "מצוייני צה"ל"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==הפגישה עם הרבי== | ==הפגישה עם הרבי== | ||
| − | ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי [[צה"ל]], שהיו בדרכם חזרה | + | ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי [[צה"ל]], שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו יורק]], וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון. |
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים שירים חסידיים שונים, אך כאשר נכנס הרבי הוא החל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בה. | המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים שירים חסידיים שונים, אך כאשר נכנס הרבי הוא החל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בה. | ||
גרסה מ־10:43, 16 במרץ 2021
מצוייני צה"ל הוא כינוי אותו הציע הרבי כתחליף לשם נכי צה"ל בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה המדינה, על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.
הפגישה עם הרבי
בכ"ג מנחם אב תשל"ו (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של נכי צה"ל, שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם בניו יורק, וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי 770 באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב יצחק גנזבורג שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים שירים חסידיים שונים, אך כאשר נכנס הרבי הוא החל לומר את השיחה בעברית, לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בה.
הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם עם מגבלה מסוימת להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו, ובין הדברים אמר להם כי:
אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל
בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה.
באותה שנה, גישה זו לא הייתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "חשוב טוב יהיה טוב".
היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.
לקריאה נוספת
- מעלתם של מצוייני צה"ל, מכתב הרבי לארגון מצוייני צה"ל כ"א כסלו תשמ"ב, שבועון בית משיח 1203 עמוד 19
קישורים חיצוניים
- שיחת הרבי ל'מצויינים' - חלק א' חלק ב'
- 'כאן' מבינים: הגיע הזמן לאמץ את גישתו של הרבי
- ניצחון הרוח על החומר, ראיון עם ד"ר אהרן דנצינגר, ממצוייני צה"ל שנכח בפגישה עם הרבי, בתוך הגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem, שבת פרשת תזריע-מצורע תש"פ
- המסר של הרבי אלינו היה - 'אתם מצויינים, לא נכים!'
, משתתפי הפגישה מספרים עליה מנקודת המבט שלהם - יצחק כהן, המחוות המרגשות של הרבי לחיילי צה"ל, פצועי מלחמת יום כיפור
