מסכת פאה

במסכת פאה יש 8 פרקים.

המסכת עוסקת בדיני לקט, שכחה ופיאה.

תחילת וסיום המסכת

בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא". על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.

סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם

למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של הרמב"ם, המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות.

ברוך הגבר

ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.

כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".

על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין הברכה הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.

ביאורי הרבי על המסכת

• פ"א מ"א. שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' יז (עמ' 42)

• פ"ח מ"ט. כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)

• פ"ח מ"ט. דין אמת לאמיתו. תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)

ביאורי נשיאי חב"ד

• צמח צדק עמ' יח (עמ' 43)