מסכת נגעים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במסכת נגעים יש 14 פרקים, המסכת עוסקת בדיני נגעי צרעת, מפרשיות תזריע ומצורע.

במסכת[1] מובא: אם בהרת קדמה לשער לבן טמא, אם שער לבן קדמה לבהרת טהור. ואם ספק טמא, רבי יהושע כיהה (מטהר). בגמרא[2] מסופר כי במקרה של ספק, היה נידון הלכתי בין הקב"ה שטיהר לישיבה של מעלה שטימאו, והחליטו שרבה בר נחמני יטהר, שכן הוא היה בדורו יחיד בנגעים ויחיד באהלות. שלחו משמים שליח לשאול אותו, והוא טיהר.

על פי הסבר הרבי, ככל הכרעה, אין הדיעה השלישית מצטרפת לאחד מהשנים, אלא היא כוללת את שניהם, וכדוגמת מידת התפארת המכריעה בין מידת הדין למידת הרחמים, ולכן גם כאן, הטעם שרבה טיהר את הנגע, אינו מאותו טעם שהקב"ה טיהרו. הרבי בליקוטי שיחות מסביר את הענין על פי תורת החסידות.[3]

ביאורי הרבי

הערות שוליים

  1. סוף פרק ד'.
  2. בבא מציעא פו ע"א.
  3. ליקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 64.