הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל נאה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (←לקריאה נוספת) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * [[נודע בשיעורים]] | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''', [[חזק]], [[תשע"א]]. |
| − | * [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | + | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] |
| − | * אילן נאה | + | * '''אילן נאה''' |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:43, 10 באוגוסט 2014
הרב מנחם מענדל נאה מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי כולל חב"ד.
נולד לאביו הרב משה צבי נאה רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה לארץ הקודש, התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב בערל קאליסקער והתיישב בחברון. יחד עם גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.
תוכן עניינים
מראשי חב"ד בחברון
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון [1].
עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען הישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר.
בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני הישוב היהודי האשכנזי בחברון[2].
קשר מיוחד היה לו עם בעל השדי חמד שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה.
ממנהלי כולל חב"ד
תפקידו הראשון בכולל חב"ד, היה מנהל חשבונות. לתפקיד זה מינהו אדמו"ר הרש"ב. ומספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב[3].(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד[4]. .
במצרים
בימי מלחמת העולם הראשונה, גורש יחד עם בני משפחתו למצרים, שם הקים יחד עם בנו הרב אברהם חיים נאה ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.
חבר הנהלת העדה החרדית
הרב מענדל נאה, היה מחשובי הרבנים בירושלים ונטל חלק בביצור וחיזוק הקהילה החרדית שם. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת העדה החרדית, ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית[5].
עם אדמו"ר הריי"צ
כאשר ביקר בארץ אדמו"ר הריי"צ, הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו[6].
הרב נאה נפטר בשנת תרצ"ט ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים, סמוך לציון בעל התורת חסד. השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה".
בניו
- הרב אברהם חיים נאה
- הרב יצחק נאה
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, חזק, תשע"א.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח
- אילן נאה
