הבדלים בין גרסאות בדף "לשכת עזרת אחים"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''לשכת עזרת אחים''' ליובאוויטש הינו מוסד שנועד לעזור ליהודים | + | '''לשכת עזרת אחים''' ליובאוויטש הינו מוסד שנועד לעזור ליהודים ב[[ברית המועצות]]. |
| + | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| − | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] ה'תשכ"ד הרבי דיבר על יהודי [[רוסיה]] בברית המועצות בחיבה מיוחדת, ובהמשך לכך הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[משה לברטוב]]. עיקר הפעילות הייתה | + | [[קובץ:5751-10-04 (20).jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית בחצר [[770]] של התמימים היוצאים ל[[שליחות]] במסגרת עזרת אחים, [[תמוז]] [[תנש"א]]]] |
| + | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] ה'תשכ"ד הרבי דיבר על יהודי [[רוסיה]] בברית המועצות בחיבה מיוחדת, ובהמשך לכך הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב [[משה לברטוב]]. עיקר הפעילות הייתה שליחת [[מזון]] ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו') ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל. | ||
| − | הפעילות שהתרחבה | + | הפעילות שהתרחבה התנהלה מתוך ביתו של ר' משה לברטוב, והייתה חשאית וסודית מאוד, מחשש לניטרולה על ידי ה[[ק.ג.ב]]. |
[[הרבי]] היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה הוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש. | [[הרבי]] היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה הוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש. | ||
| − | [[ | + | במהלך שנות המ"מים בקיץ [[תשמ"ה]], סמוך ל[[תשרי]] [[תשמ"ו]] נסעו מטעם עזרת אחים צמד אברכים לביקור ברוסיה עימם הם נוטלים אתרוגים{{הערה|אותם תכננו להעביר לרוסיה דרך פינלנד}}. כשחזרו משליחותם כתב אחד מהם דו"ח מלא ומפורט, ערוך היטב, מהלך הנסיעה, עם מי נפגשו, מה פעלו וכו' כשהדו"ח סודר ונדפס כ'קונטרס' הנראה מיועד להפצה. מהדו"ח הוכנו ארבעה עותקים בלבד כשעותק אחד נמסר לרבי, השני להנהלת "עזרת אחים" והשניים הנותרים עבור שני השלוחים. בהתוועדות שנערכה בשבת הסמוכה, ביקר הרבי בחריפות את הצורה בה נערך ונדפס הדו"ח ואמר שכותב הדו"ח לא העריך נכון את הסכנה הגדולה שקיימת "כשכותבים הכל, ובאופן של הפצה"... הרבי אף התבטא בתוך הדברים ש"מי שמחזיק את הדו"ח הזה בבית הרי זה כמי שמחזיק פצצה בביתו!". כמובן שמיד לאחר השבת שרפו האברכים את עותקי הדו"ח שהיו ברשותם...{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=766 מכתבים מה"סבא"] {{שטורעם}}}} |
| − | + | ||
| + | בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב [[יהושע פינסון]] והרב [[גדליה קארף]]. | ||
| + | |||
| + | הרבי עודד את פעילות הארגון. במענה לר' [[יוסף יצחק כצמן]] שכתב על היכנסו לתפקיד בלשכת עזרת אחים וכתב שמקבל את התפקיד רק באם זה נחשב ל"שליחות", השיב הרבי: {{ציטוטון|וגדולה עבודה הנ"ל שעבודת הקדש היא '''וכו' וכו'''' אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסו}}. עם זאת הרבי התריע על אי היכרות מספקת של הארגון עם המצב ברוסיה{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה נא}} וכן עם דברים נוספים שהיו קשורים בעסקנותם{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה קלו}}. | ||
| + | |||
| + | בקשר להתנהלות הארגון במקביל לארגון [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]] כתב הרבי: {{ציטוטון|בעניני עזרת אחים ואגודת חב"ד וכיוצא בזה, יש הנהלות לכל אחד ואחד ומכבר היה עליהם להתדבר זה עם זה, ועכ"פ יתחיל זה עתה בדרכי נועם ושלום. [[אזכיר על הציון]]}}. | ||
| + | |||
| + | ==שלוחי הרבי לברית המועצות== | ||
| + | כאשר החלה נפילתו של מסך הברזל, החל הארגון לשלוח שלוחים לערים ואזורים בברית המועצות לפעול שם בהפצת היהדות והחסידות. | ||
| + | |||
| + | ארגון עזרת אחים בניהולו של הרב [[משה סלונים]] אירגן יציאת שלוחים לערים הגדולות: | ||
| + | *מוסקבה - הרב דובער לאזאר | ||
| + | *הרב [[משה חיים לוין]] - [[מוסקבה]] | ||
| + | *הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נוט'קע ברכהן]] - [[ריגא]] | ||
| + | *הרב [[שמואל פלוטקין]] - [[ברדיצ'ב]] | ||
| + | *לנינגרד (פטרבורג) - הרב יוסף גרוזמן, הרב מענדל פבזנר | ||
| + | *דנייפרופטרובסק - הרב שמואל קמינצקי | ||
| + | *חרקוב - הרב משה מוסקוביץ | ||
| + | *טשקנט - הרב אבא דוד גורביץ | ||
| + | *קייב - הרב דובער קרסיק | ||
| + | *קישינב - הרב זלמן אבלסקי {{הערה|שנשלח בקיץ תשמ"ט בהסכמת וברכת הרבי}}. | ||
| + | *מינסק - הרב יוסף גרוזמן | ||
| + | *אלמא-אטא - הרב ישעיהו כהן | ||
| + | |||
| + | ==מהפכה רוחנית== | ||
| + | בעידודו וברכתו של הרבי, ארגון עזרת אחים ושלוחי הרבי אשר פעלו במסגרת עזרת אחים, חוללו תוך זמן קצר מהפכה רבתי בכל רחבי ברית המועצות - בכל עיר ועיר הוקמו בתי כנסת, מוסדות חינוך וארגוני חסד, מקוואות, ופעילות יהודית וחסידית עניפה. | ||
| + | דגש מיוחד ניתן על ישיבות לבעלי תשובה שנפתחו בעשרות ערים בברית המועצות, על ידי שלוחים הקבועים, ועל ידי התמימים שהגיעו לשליחויות קצובות-זמן. | ||
| + | |||
| + | === התמימים השלוחים === | ||
| + | הארגון שלח אברכים לשליחות לתקופה ברחבי ברית המועצות{{הערה|ראה לדוגמא ליקוט מענות קודש תש"נ על אברכים שנשלחו לגרוזיה}}, אך רוב השלוחים היו בחורים מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] (או מישיבת [[אהלי תורה]]) שעם תום השליחות חזרו לישיבה כשתמימים אחרים נשלחים להחליפם. לצד זאת שלח הארגון לרוסיה בנות מאנ"ש להפצת יהדות כמדריכות בקייטנות וקעמפים. לבנות שכתבו לרבי בשאלה על נסיעה להדרכה ברוסיה הורה הרבי לעשות כעצת הנהלת ארגון{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תקיא}}. | ||
| − | + | === עידודים ומענות מהרבי === | |
| + | הרבי עודד ואת אלו שנסעו לשליחות ברוסיה במסגרת הארגון. במענה לאחד מ[[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] שכתב על נסיעתו לרוסיה בשליחות במסגרת לשכת עזרת אחים וביקש ברכה, השיב הרבי: {{ציטוטון|עשיריות כבר נסעו וחזרו בהצלחה והנסיעה עצמה סגולה גדולה כפשוט. אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה ו}}. הרבי התנה את נסיעת הבחורים לשליחות ברוסיה במסגרת האגון בהסכמת ההנהלה{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה חי, קסא, תרד}}. | ||
| − | + | לשני תמימים שכתבו לרבי על הצעת הארגון שייצאו לשליחות ברוסיה וביקשו את הסכמת הרבי וברכה להכין את כל תושבי המקום אליו יסעו לגאולה ועד שהרבי הוא משיח - השיב הרבי בחיוב{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/663888/ כשהרבי אישר להכין את רוסיה לגאולה ועד שהרבי הוא משיח] {{אינפו}}}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | לאחר הקמת ארגון [[אור אבנר]] בסוף שנת תשנ"ג דעכה פעילות הארגון. | |
| − | [[ | + | בשנים הבאות יזם השליח הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] מ[[מולדובה]] ארגון בשם דומה 'לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש' להמשך של פעילות בענייני יהדות בחבר העמים. |
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
| − | תחת הלשכה פועלת מערכת הוצאה לאור בראשות השליח | + | '''עיתון 'ליובאוויטש בחבר העמים'''' - 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים' הוא שמו של גיליון החדשות שיצא לאור הלשכה בין השנים תש"נ - תשנ"ה. הגליון סקר את פעילות השלוחים ברחבי מדינות חבר העמים, והופיע בשפה ה[[אנגלית]] עבור התורמים. |
| + | בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|במסגרת מגוון פעולות לציון חמישים שנה להקמת הלשכה}} הוציאה מחלקת ההוצאה לאור בלשכה גליון נוסף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82150 גליון לציון 50 שנה לעזרת אחים].}}. | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:גיליון עזרת אחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות '[[ליובאוויטש]] בחבר העמים' בהוצאת 'לשכת עזרת אחים']]תחת הלשכה פועלת מערכת הוצאה לאור בראשות השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]. | ||
ההדפסה השוטפת היא של חומרים ושלטי חוצות בשפה הרוסית המופצים במולדובה ובמקומות נוספים, והם: עלון שבועי בשם "אחים חב"ד", עלונים לקראת חגים, עזרי שליחות שונים וחומרי פרסום על [[בשורת הגאולה]]. בנוסף לכך ישנו גם חומר פרסומי על [[שבע מצוות בני נח]]. | ההדפסה השוטפת היא של חומרים ושלטי חוצות בשפה הרוסית המופצים במולדובה ובמקומות נוספים, והם: עלון שבועי בשם "אחים חב"ד", עלונים לקראת חגים, עזרי שליחות שונים וחומרי פרסום על [[בשורת הגאולה]]. בנוסף לכך ישנו גם חומר פרסומי על [[שבע מצוות בני נח]]. | ||
| שורה 38: | שורה 71: | ||
נכון לשנת [[תש"פ]] יצא לאור ספר אחד בסדרה זו. | נכון לשנת [[תש"פ]] יצא לאור ספר אחד בסדרה זו. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו"חות, רשימות תמונות ומסמכים מפעילות 'עזרת אחים' טרם נפילת מסך הברזל - תשורה קליינבערג מרחשוון תשפ"ג]''' | ||
| + | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76026 חמישים שנה ללשכת עזרת אחים]''' {{אינפו}} | ||
| + | *'''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf תשורה תמארין - י"ב אדר תשפ"א]''' ע' 11 ואילך. | ||
| + | * '''התייסדות עזרת אחים''' - [[שבועון בית משיח]] גיליון 142 | ||
| + | * '''תמונות מוסדות, בתי כנסת, מקוואות, שלוחים - של עזרת אחים''', ספר השלוחים חלק ד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:04, 7 באפריל 2024
לשכת עזרת אחים ליובאוויטש הינו מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
.jpg)
בהתוועדות חג השבועות ה'תשכ"ד הרבי דיבר על יהודי רוסיה בברית המועצות בחיבה מיוחדת, ובהמשך לכך הוקמה רשמית על ידי הרבי לשכת "עזרת אחים", באופן רשמי המוסד הוקם ונוהל על ידי הרב משה לברטוב. עיקר הפעילות הייתה שליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו') ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל.
הפעילות שהתרחבה התנהלה מתוך ביתו של ר' משה לברטוב, והייתה חשאית וסודית מאוד, מחשש לניטרולה על ידי הק.ג.ב.
הרבי היה מעורב בפעילות לפרטיה, והתעדכן דרך שליחי הלשכה על מצב היהודים שם. הלשכה הוותה גם ערוץ תקשורת בין יהודי ברית המועצות לרבי. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש.
במהלך שנות המ"מים בקיץ תשמ"ה, סמוך לתשרי תשמ"ו נסעו מטעם עזרת אחים צמד אברכים לביקור ברוסיה עימם הם נוטלים אתרוגים[1]. כשחזרו משליחותם כתב אחד מהם דו"ח מלא ומפורט, ערוך היטב, מהלך הנסיעה, עם מי נפגשו, מה פעלו וכו' כשהדו"ח סודר ונדפס כ'קונטרס' הנראה מיועד להפצה. מהדו"ח הוכנו ארבעה עותקים בלבד כשעותק אחד נמסר לרבי, השני להנהלת "עזרת אחים" והשניים הנותרים עבור שני השלוחים. בהתוועדות שנערכה בשבת הסמוכה, ביקר הרבי בחריפות את הצורה בה נערך ונדפס הדו"ח ואמר שכותב הדו"ח לא העריך נכון את הסכנה הגדולה שקיימת "כשכותבים הכל, ובאופן של הפצה"... הרבי אף התבטא בתוך הדברים ש"מי שמחזיק את הדו"ח הזה בבית הרי זה כמי שמחזיק פצצה בביתו!". כמובן שמיד לאחר השבת שרפו האברכים את עותקי הדו"ח שהיו ברשותם...[2]
בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב משה סלונים למנהל הארגון. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב יהושע פינסון והרב גדליה קארף.
הרבי עודד את פעילות הארגון. במענה לר' יוסף יצחק כצמן שכתב על היכנסו לתפקיד בלשכת עזרת אחים וכתב שמקבל את התפקיד רק באם זה נחשב ל"שליחות", השיב הרבי: "וגדולה עבודה הנ"ל שעבודת הקדש היא וכו' וכו' אזכיר על הציון"[3]. עם זאת הרבי התריע על אי היכרות מספקת של הארגון עם המצב ברוסיה[4] וכן עם דברים נוספים שהיו קשורים בעסקנותם[5].
בקשר להתנהלות הארגון במקביל לארגון אגודת חסידי חב"ד ברוסיה כתב הרבי: "בעניני עזרת אחים ואגודת חב"ד וכיוצא בזה, יש הנהלות לכל אחד ואחד ומכבר היה עליהם להתדבר זה עם זה, ועכ"פ יתחיל זה עתה בדרכי נועם ושלום. אזכיר על הציון".
שלוחי הרבי לברית המועצות[עריכה]
כאשר החלה נפילתו של מסך הברזל, החל הארגון לשלוח שלוחים לערים ואזורים בברית המועצות לפעול שם בהפצת היהדות והחסידות.
ארגון עזרת אחים בניהולו של הרב משה סלונים אירגן יציאת שלוחים לערים הגדולות:
- מוסקבה - הרב דובער לאזאר
- הרב משה חיים לוין - מוסקבה
- הרב נוט'קע ברכהן - ריגא
- הרב שמואל פלוטקין - ברדיצ'ב
- לנינגרד (פטרבורג) - הרב יוסף גרוזמן, הרב מענדל פבזנר
- דנייפרופטרובסק - הרב שמואל קמינצקי
- חרקוב - הרב משה מוסקוביץ
- טשקנט - הרב אבא דוד גורביץ
- קייב - הרב דובער קרסיק
- קישינב - הרב זלמן אבלסקי [6].
- מינסק - הרב יוסף גרוזמן
- אלמא-אטא - הרב ישעיהו כהן
מהפכה רוחנית[עריכה]
בעידודו וברכתו של הרבי, ארגון עזרת אחים ושלוחי הרבי אשר פעלו במסגרת עזרת אחים, חוללו תוך זמן קצר מהפכה רבתי בכל רחבי ברית המועצות - בכל עיר ועיר הוקמו בתי כנסת, מוסדות חינוך וארגוני חסד, מקוואות, ופעילות יהודית וחסידית עניפה. דגש מיוחד ניתן על ישיבות לבעלי תשובה שנפתחו בעשרות ערים בברית המועצות, על ידי שלוחים הקבועים, ועל ידי התמימים שהגיעו לשליחויות קצובות-זמן.
התמימים השלוחים[עריכה]
הארגון שלח אברכים לשליחות לתקופה ברחבי ברית המועצות[7], אך רוב השלוחים היו בחורים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 (או מישיבת אהלי תורה) שעם תום השליחות חזרו לישיבה כשתמימים אחרים נשלחים להחליפם. לצד זאת שלח הארגון לרוסיה בנות מאנ"ש להפצת יהדות כמדריכות בקייטנות וקעמפים. לבנות שכתבו לרבי בשאלה על נסיעה להדרכה ברוסיה הורה הרבי לעשות כעצת הנהלת ארגון[8].
עידודים ומענות מהרבי[עריכה]
הרבי עודד ואת אלו שנסעו לשליחות ברוסיה במסגרת הארגון. במענה לאחד מאנ"ש מארץ הקודש שכתב על נסיעתו לרוסיה בשליחות במסגרת לשכת עזרת אחים וביקש ברכה, השיב הרבי: "עשיריות כבר נסעו וחזרו בהצלחה והנסיעה עצמה סגולה גדולה כפשוט. אזכיר על הציון"[9]. הרבי התנה את נסיעת הבחורים לשליחות ברוסיה במסגרת האגון בהסכמת ההנהלה[10].
לשני תמימים שכתבו לרבי על הצעת הארגון שייצאו לשליחות ברוסיה וביקשו את הסכמת הרבי וברכה להכין את כל תושבי המקום אליו יסעו לגאולה ועד שהרבי הוא משיח - השיב הרבי בחיוב[11].
לאחר הקמת ארגון אור אבנר בסוף שנת תשנ"ג דעכה פעילות הארגון.
בשנים הבאות יזם השליח הרב מנחם מענדל אקסלרוד ממולדובה ארגון בשם דומה 'לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש' להמשך של פעילות בענייני יהדות בחבר העמים.
הוצאה לאור[עריכה]
עיתון 'ליובאוויטש בחבר העמים' - 'ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים' הוא שמו של גיליון החדשות שיצא לאור הלשכה בין השנים תש"נ - תשנ"ה. הגליון סקר את פעילות השלוחים ברחבי מדינות חבר העמים, והופיע בשפה האנגלית עבור התורמים. בשנת תשע"ד[12] הוציאה מחלקת ההוצאה לאור בלשכה גליון נוסף[13].
תחת הלשכה פועלת מערכת הוצאה לאור בראשות השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.
ההדפסה השוטפת היא של חומרים ושלטי חוצות בשפה הרוסית המופצים במולדובה ובמקומות נוספים, והם: עלון שבועי בשם "אחים חב"ד", עלונים לקראת חגים, עזרי שליחות שונים וחומרי פרסום על בשורת הגאולה. בנוסף לכך ישנו גם חומר פרסומי על שבע מצוות בני נח.
- מי ארמיא אדמו"רא
סדרת ספרים תיעודית על פעולות "לשכת עזרת אחים" ביסוד מפעל השליחות במדינות חבר העמים.
החלק הראשון יצא לאור בחודש חשון תשע"ד.
- אגרות קודש ברוסית
בשיתוף עם הרב שלום לוגוב מכפר חב"ד יזמה הלשכה את תרגומה והוצאתה לאור של סדרת אגרות קודש אדמו"ר שליט"א בשפה הרוסית.
הסדרה יוצאת תחת "ספריית משה שלמה", שהוקמה על שם הרב משה סלונים, ובהוצאה לאור של "מעיינות הרז"א, על שם הרב זלמן אבלסקי.
נכון לשנת תש"פ יצא לאור ספר אחד בסדרה זו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- דו"חות, רשימות תמונות ומסמכים מפעילות 'עזרת אחים' טרם נפילת מסך הברזל - תשורה קליינבערג מרחשוון תשפ"ג
- חמישים שנה ללשכת עזרת אחים
- תשורה תמארין - י"ב אדר תשפ"א ע' 11 ואילך.
- התייסדות עזרת אחים - שבועון בית משיח גיליון 142
- תמונות מוסדות, בתי כנסת, מקוואות, שלוחים - של עזרת אחים, ספר השלוחים חלק ד
הערות שוליים
- ↑ אותם תכננו להעביר לרוסיה דרך פינלנד
- ↑ מכתבים מה"סבא"
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסו
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה נא
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה קלו
- ↑ שנשלח בקיץ תשמ"ט בהסכמת וברכת הרבי
- ↑ ראה לדוגמא ליקוט מענות קודש תש"נ על אברכים שנשלחו לגרוזיה
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תקיא
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה ו
- ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה חי, קסא, תרד
- ↑ כשהרבי אישר להכין את רוסיה לגאולה ועד שהרבי הוא משיח
- ↑ במסגרת מגוון פעולות לציון חמישים שנה להקמת הלשכה
- ↑ גליון לציון 50 שנה לעזרת אחים.
