ישראל אריה לייב שניאורסון
ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (כונה גם מרק גורארי) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד בכ"א באייר תרס"ו בניקולייב ונפטר בי"ג באייר תשי"ב באנגליה. ארונו הובא לארץ ישראל ונקבר בבית העלמין בצפת.
תוכן עניינים
ביוגרפיה
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: וח"ת ח"ת. בסיום הפתק כתב הרבי: ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ו[1] בעיר ניקולייב, לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן. הוא עמקן עם זכרון מאולה ומתמיד. כמו כן, היה חברותי ואיש שיחה.
בשנת תרפ"ד החל ללמוד באוניבריסטה בעיר לנינגרד ובמקביל ניהל את ארגון "תפארת בחורים" שארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התיידד עם אדמו"ר הריי"צ שקירבו ואף היה אהוב על חסידי חב"ד שהיו מתייעצים איתו בנושאים הלכתיים, בנגלה וחסידות[דרוש מקור].
בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות והתיישב בברלין שבגרמניה, שם גם נפגש עם אחיו הבכור הרבי, והם החלו להתכתב עם אביהם רבי לוי יצחק שניאורסון. במעבר הגבול בין רוסיה לגרמניה, שינה ר' ישראל אריה לייב את שמו ל"מרק גורארי", היות והשם "שניאורסון" היה ידוע אצל הרוסים כ'אנשי-דת'.
בשנת תרצ"ג החליט לצאת מגרמניה ולעלות לארץ ישראל. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי בפריז (צרפת) והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב ובשנת תרצ"ט נשא לאשה את מרת גניה רויטמן. לפרנסתו עסק כפקיד וספרן בספריה העירונית בתל אביב. בשנת תש"א, לאחר שאחיו, הרבי, הגיע לארצות הברית, חודש קשר המכתבים ביניהם.
ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולד להם בתם היחידה, דליה.
בשנת תש"י נסע להשתלם בלימודים לאוניברסיטה ב'ליברפול' באנגליה כדי להשלים את לימודיו, שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה[2]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.
בשנים תשמ"ה, תשמ"ז[3] ותשנ"א[4] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תשנ"א ביאר את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות.
כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"."
מרת גניה רויטמן
אשתו של ר' ישראל אריה לייב, גב' גניה רוטמן, הייתה בקשר עם גיסה הרבי ובשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה מצות שמורות לחג הפסח, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב (קווינס). גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. באחד מביקוריה הביא ביתה דליה את הרבי ל-770 במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.
בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם[דרוש מקור].
משפחתו
- אשתו: גב' גניה רוטמן.
- בתו: גב' דליה רוטמן (נשואה לאבנר רוטמן).
- נכדיהם
קישורים חיצוניים
- יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו
- "קובץ י"ג אייר" - סיפורים מחייו ומשניות אותיות השם, בהוצאת התאחדות החסידים
- פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי
הערות שוליים
- ↑ בעבר היו שטענו שנולד בט"ז בסיוון תרס"ט ויש אומרים שנולד בכ"ח באייר תרס"ו.
- ↑ כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק - חב"ד אינפו.
- ↑ משיחה בפסח שני
- ↑ שיחה משבת פרשת אחרי-קדושים.