יעקב בצלאל ז'ולטי

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרב זולטי (מימין)

רבי יעקב בצלאל זלוטי (ה'תרפ"א - ל' בחשוון תשמ"ג) היה דיין בבית דין, ורבה האשכנזי של ירושלים.

תולדות חייו

נולד בשנת תרפ"א, לאביו רבי משה אריה ולאימו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו לארץ הקודש.

בשנות היודי"ם מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת תשט"ו מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת תשל"ג יצא יחד עם הרבי נגד פסקו של הרב שלמה גורן בפרשת הממזרים.

בשנת הלימדי"ם מונה לא רשמית כרבה של ירושלים, ובשנת תשל"ח מונה באופן רשמי לרבה אשכנזי של ירושלים, בזכות שתלדונתו של הרב עובדיה יוסף ונציגי אגודת ישראל.

נפטר בל' בחשוון תשמ"ג.

קשריו עם חב"ד

פסק הדין בעד הרבי

הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד והרבי ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את שלוחי חב"ד, והביע התפעלות ממפעל השליחות של הרבי.

בשנת תשט"ז תבע חנוך הענדל הבלין את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש".

לקראת יום ההולדת השבעים של הרבי, הוא שלח לרבי מכתב:

״יברכך ה׳ מציון עושה שמים וארץ. מהררי ציון וירושלים שלוחה ברכותינו להוד כ״ק הגאון הצדיק, עטרת תפארת ישראל ראש גולת אריאל, גודר גדר ועומד בפרץ, לוחם מלחמת ה׳ לשמור על טהרת וקדושת ישראל, האדמו״ר שליט״א מליובאוויטש לרגל הגיעו לגיל השיבה.

״השי״ת יאריך ימיו ושנותיו ויתחדש כנשר נעוריו לקדש שם שמים ברבים, ולהפיץ תורה ויראת שמים בכל תפוצות ישראל, וזכות הרבים תגן על בריאות גופו, ובימיו ובימינו יושע ציון וירושלים, ויזכה לעלות ברינה לציון בראש רבבות אלפי ישראל, לקבל את פני משיח צדקנו במהרה, בקרוב בימינו אכי״ר. בברכת ציון וירושלים וביקרא דאורייתא.

בהתוועדות י"ט כסלו תשל"ח בכפר חב"ד, היה הנואם הראשי בהתוועדות.

הספר "משנת יעב"ץ"

בשנת תשל"ו שלח לרבי את ספרו "משנת יעב"ץ" וכתב בהקדמה: "לכבוד גאון ישראל וקדושו האדמו״ר שליט״א, מוגש בהוקרה ובהערצה. המחבר"

לקראת י"א ניסן תשל"ט שלח מכתב להרבי בו כתב:

בשם ירושלים כולה, הנני בזה להביע ברכתי לכ״ק אדמו״ר שליט״א מליובאוויטש. כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש שליט״א אע״פ שלא נמצא בירושלים של מטה, נמצא בירושלים של מעלה. על הפסוק ״ירושלים הבנויה וגו׳״ אומרת הגמרא שהכוונה על ירושלים של מעלה ומטה שכולא חד. וירושלים מברכת את כ״ק אדמו״ר שליט״א בבריאות הנכונה, ולהגברת פעולותיו הקדושות עד למילוי משאלתו ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. כה לחי.

כמו כן נלחם הרב ז'לוטי למען תיקון חוק מיהו יהודי כרצונו של הרבי והכריז על יום תענית במיוחד על זה, כמו כן הצטרף למערכה למען שלימות הארץ ופרסם פסק הלכתי בו כתב:"תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים".

בשנת תשמ"ב הגיע הרב ז'לוטי ליחידות אצל הרבי ושהה ביחידות במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות ביקר אותו הרבי אודות חרדתו למען ירושלים, אולם מנגד עודד אותו על שיטת הלימוד שלו אותו ייסד, שיש ללמוד את הגמרא עם הוראת להלכה למעשה.

הרב ז'לוטי מקפיד על הוראת הרבי למסור שיעור בבין המצרים בהלכות בית הבחירה.

קישורים חיצוניים

• קשריו של הרב ז'לוטי עם חב"ד