יום טוב עהרליך
ר' יום טוב שמחה עהרליך (תרע"ה - כ"ז תמוז תש"נ) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור יראת שמים וחום יהודי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד קרלין שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך מלחמת העולם השנייה משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' אברהם זלצמן שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת בסמרקנד, והזמינו להתגורר בביתו.
החיים עם הקהילה החב"דית בסמרקנד מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.
כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מרוסיה בשנת תש"ו, ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת ויליאמסבורג. מאוחר יותר סיפר (לר' הלל זלצמן) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר בקראון הייטס בצילו של הרבי.
בשנת תשמ"ח עלה לארץ הקודש, והתגורר בירושלים עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.
יצירותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הגעתו לויליאמסבורג, החל בכתיבת והוצאת אלבומים ללא הרף, ועד לפטירתו הספיק להוציא 36 אלבומים באידיש. בהם מתבטאת ציפייתו העזה לגאולה והתגלות מלך המשיח, כאשר מספר אלבומים מוקדשים לנושא זה בלבד, ובאלבומים הנותרים מוקדש לפחות שיר אחד בכל אלבום לנושא זה. גם בשירים שלא עוסקים במשיח באופן ישיר, מוזכרת הציפייה העזה לביאתו והאכזבה מרגעי הגלות האחרונים, כמו גם הבעת שיטתו הנחרצת של הרבי נגד הניסיון להגדיר את הקמת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה.
מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו אברהם פריד ומרדכי בן דוד, וחלקם תורגמו לעברית.
ישנה שמועה שהרבנית חיה מושקא האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך' כמו כן מספרים כי בתשנ"ג השמיעו לרבי את הדיסק "אוצרות יהודיים".
ניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמה: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת הרבי מהר"ש לשאת עמו נרות חנוכה במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר רועה ישראל, באלבום "חסד". או שיר במנגינת "האפ קאזאק", המתאר חיזיון בעיצומו של ריקוד חתונה, בו נגלה הסבא משפולי. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת יחי אדוננו ועוד.
בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מרבותינו נשיאינו, לצד סיפורי גבורה של חסידי חב"ד, כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' בצלאל וילשאנסקי לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.
מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי מחנות הקיץ החב"דיים[1], ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב"דיים[2].
תקליטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלבומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחת יהודי
- תורה
- תשובה
- שמע בני
- אמריטשקע
- אמונה
- שבת[3]
- לוקסוס (2 חלקים)
- חבלי משיח (2 חלקים)
- שבחי ירושלים
- מידות[4]
- די
- שלא עשני גוי
- למנצח בנגינות (אינסטרומנטלי)
- קול מבשר
- מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
- יציאת מצרים (2 חלקים)
- חסד
- אליהו הנביא
- האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
- שבת עם האדמו"ר
- הבעל שם טוב (2 חלקים)
- אמונת צדיקים
- שושנת יעקב
- אשרינו (2 חלקים)
- הלל
- רננו צדיקים (2 חלקים)
- מודה אני
- ביטחון
תקליטים השאובים מיצירותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך האב געװאַרט - לקט משיריו, מרדכי בן דוד
- יידישע אוצרות - אברהם פריד
- אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית[5], אברהם פריד
- עהרליכע ניגונים[6] - ירמיה דמן
- א עהרליכע ליד - לוי פולקוביץ
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הלל זלצמן, מחתרת סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים, תשע"ג. עמודים 140-144.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שירים להאזנה
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמה: הקליפ שריגש את מאות החיילים, באתר
- ↑ ראו לדוגמה שבועון בית משיח
גליון 871, עמוד 56
- ↑ פורסם לאחר הקלטת "לוקסוס", אולם תחת המספר 7, כסימבול ליום השבת
- ↑ יצא כמספר 13 בסדרה, ומכיל 13 רצועות, כנגד י"ג מדות הרחמים של הקב"ה
- ↑ השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.
- ↑ במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.
- ↑ ניגון לשבת: הסיפור המופלא מאחורי השיר "יעקב"
