הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה לייב זלמנוב"
(←משפחתו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק באמצעות HotCat) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק|אחר=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש|ראו=[[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק|אחר=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש|ראו=[[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)]]}} | ||
[[קובץ:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|ממוזער|הרב לייבל זלמנוב]] | [[קובץ:הרב_לייבל_זלמנוב_2017-01-25_19-49.jpg|ממוזער|הרב לייבל זלמנוב]] | ||
| − | הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[י' אלול]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה | + | הרב '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' ([[י' אלול]] [[תרפ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תשע"ז]]), היה מזכיר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממקימי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] ב[[י' אלול]] [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר. | + | נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] [[שו"ב]] ב[[י' אלול]] [[תרפ"ו]], בעיר [[קורסק]] שב[[רוסיה]]. כילד, נדד מביתו לעיר [[קרמנצ'וג]] שם למד בישיבת תומכי תמימים אצל המלמד החסיד ר' [[בן ציון מרוז]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], ל[[תל אביב]], ונכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] בעיר. |
בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3931 חלק יב ג'תתקלא].}}. | בשנת [[תשי"ב]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל ל[[הפצת היהדות]] בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של [[הרבי]]. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3180 חלק י' אגרת ג'קפ], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3712 חלק יא אגרת ג'תשיב], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3747 ג'תשמז], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/3931 חלק יב ג'תתקלא].}}. | ||
| − | בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה | + | בשנת [[תשי"ג]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על כרטיס ל[[נסיעה לרבי]], והיה ה[[זוכה בגורל|זוכה הראשון בגורל]] מ[[ארץ הקודש]]. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר [[תשי"ד]]. בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[סיוון]] דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: {{ציטוטון|מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…}}. באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא ה[[קבלת עול]] מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע". |
| + | כעבור ארבע שנים [[זוכה בגורל|זכה בהגרלה]] בפעם השניה. | ||
| − | + | התחתן עם רעייתו מרת העניא מלכה בת ר' פישל ושרה אסתר הרצוג והתיישב ב[[בני ברק]]. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד. | |
| − | |||
בחודש [[סיוון]] [[תשי"ח]] מונה למנהל בית הספר לבנות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך ניהל את [[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]. | בחודש [[סיוון]] [[תשי"ח]] מונה למנהל בית הספר לבנות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך ניהל את [[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]. | ||
| − | היה ממשפיעי | + | היה ממשפיעי בית הכנסת חב"ד ברחוב 'אברהם' בבני ברק. |
נפטר ב[[כ"ה בטבת]] [[תשע"ז]]. | נפטר ב[[כ"ה בטבת]] [[תשע"ז]]. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | {{מיון רגיל:זלמנוב, יהודה לייב}} | |
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]] | [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:33, 20 בספטמבר 2023
ערך זה עוסק ביחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק. אם התכוונתם ליחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש, ראו 
הרב יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (י' אלול תרפ"ו - כ"ה טבת תשע"ז), היה מזכיר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש וממקימי קהילת חב"ד בבני ברק.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו ר' שמואל זלמנוב שו"ב בי' אלול תרפ"ו, בעיר קורסק שברוסיה. כילד, נדד מביתו לעיר קרמנצ'וג שם למד בישיבת תומכי תמימים אצל המלמד החסיד ר' בן ציון מרוז. בשנת תרצ"ו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, לתל אביב, ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ב התגייס לצה"ל ושירת כרב צבאי. את השירות ניצל להפצת היהדות בין החיילים. הוא ארגן להם הרצאות וימי עיון, ופירסם בעיתון הצבאי 'מחניים' משיחותיו של הרבי. על פעילות זו עמד בקשר מכתבים וקיבל הוראות מהרבי[1].
בשנת תשי"ג זכה בהגרלה על כרטיס לנסיעה לרבי, והיה הזוכה הראשון בגורל מארץ הקודש. עקב שירותו כרב צבאי התקשה לקבל אישור יציאה, ולבסוף הצליח לנסוע כעבור שנה, בחודש אייר תשי"ד. בהתוועדות שבת מברכים סיוון דיבר הרבי על אנשי הצבא ואמר: "מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי עם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש', ידאג איפוא שיושר כאן 'מארש'…". באותה נסיעה זכה להכנס ליחידות לרבי וקיבל הוראות לפעילותו בצבא. הרבי אמר לו להמחיש לחיילים את נושא הקבלת עול מההנהגה בצבא, שבה כל חייל סר למרותו של המפקד, ואפילו מפקד בדרגה גבוהה מתבטל בפני פקודותיו של מי שמעליו - ומכאן רואים את חשיבות ההנהגה באופן של "נעשה ונשמע". כעבור ארבע שנים זכה בהגרלה בפעם השניה.
התחתן עם רעייתו מרת העניא מלכה בת ר' פישל ושרה אסתר הרצוג והתיישב בבני ברק. היה ממקימי קהילת חב"ד בעיר, והפיץ את המעיינות על ידי שיעורי חסידות שמסר ועוד.
בחודש סיוון תשי"ח מונה למנהל בית הספר לבנות בית רבקה בכפר חב"ד. בהמשך ניהל את תלמוד תורה חב"ד בני ברק.
היה ממשפיעי בית הכנסת חב"ד ברחוב 'אברהם' בבני ברק.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' אליעזר זלמנוב - קראון הייטס
- בנו ר' שמואל זלמנוב - כפר חב"ד
- חתנו, הרב לידר [דרושה הבהרה], בני ברק
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב יעקב מאיר בלוי - ירושלים
- בתו מרת רחל, רעיית הרב שמואל קסלמן - ניו יורק
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, ר' לייבל - חסיד חי רב פעלים, שבועון בית משיח, כ"ט טבת תשע"ז גליון 1054 עמוד 44
- השפעה על אנשי הצבא
ראיון וידאו משוכתב בעלון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem - תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'קפ, חלק יא אגרת ג'תשיב, ג'תשמז, חלק יב ג'תתקלא.
