הבדלים בין גרסאות בדף "זלדה מישקובסקי (שניאורסון)"
מ (עריכה אנציקלופדית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]] | [[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]] | ||
| + | [[קובץ:זלדה שניאורסון מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זלדה מישקובסקי]] | ||
'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]]-[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ד]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתו של הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). | '''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]]-[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ד]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתו של הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). | ||
הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים. | הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים. | ||
| − | == | + | == תולדות חיים == |
מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ) | מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ) | ||
| − | את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות | + | את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית החולים במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס. |
| − | + | ||
| + | אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר. | ||
| − | + | בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה}}. | |
| − | |||
| − | בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה | ||
| − | היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. | + | היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. |
| − | ב[[תרצ"ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש"י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג | + | ב[[תרצ"ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש"י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]]. |
| − | ב[[תרצ"ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד | + | ב[[תרצ"ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד באוניברסיטת בצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי מ[[לחמת השחרור]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט. |
| − | בתום המלחמה | + | בתום המלחמה שודכה עם ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות{{הערה| נולד בשנת [[תרס"ח]] לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה [[רב]] ואב"ד סטוויסק שבליטא.}}. הם נישאו ב[[תש"י]], היא הייתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]]. |
הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. | הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו. | באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו. | ||
| − | בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים | + | בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים. |
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו. | ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו. | ||
| − | + | חלתה במחלת הסרטן ונפטרה ב[[כ"ח ניסן]] [[תשד"מ]], ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. | |
אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר. | אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר. | ||
==שיריה== | ==שיריה== | ||
| − | שיריה של זלדה התפרסמו | + | שיריה של זלדה התפרסמו בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. בצניעותה, זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור. אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס"ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים. |
| − | + | שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ"ך]], אביה וסבה ועוד. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים. | |
| − | + | היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי{{הערה|בכרך ל"ב של [[אגרות קודש]], נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).}}. | |
| − | + | ==ספרי שירה== | |
| − | |||
| − | |||
| − | ==ספרי | ||
[[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']] | [[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']] | ||
* '''פנאי''', 1967 | * '''פנאי''', 1967 | ||
| שורה 54: | שורה 51: | ||
כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'. | כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־15:32, 21 בינואר 2021
שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (מוכרת כ'המשוררת זלדה') (כ"ו בסיון תרע"ד-כ"ח בניסן תשמ"ד) הייתה בת דודתו (היחידה) של הרבי, בתו של הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ואימה רחל שניאורסון, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ).
הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
מרת זלדה נולדה בכ"ו סיון תרע"ד לאביה הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ)
את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, הרד"צ, והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי תרע"ט, בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב שלמה מנחם מענדל חן. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית החולים במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס.
אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית בתורה. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר בשבת, וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.
בשנת תרפ"ה עלתה יחד עם משפחתה לירושלים, שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור שנה, בז' בשבט תרפ"ו נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, בכ"ד בכסלו נפטר סבה, הרד"ץ. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה קדיש לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. הרבי הריי"צ שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל[1].
היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה.
בתרצ"ג סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב רש"י בתל אביב, וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" בחיפה, וזלדה עבר יחד איתם לחיפה.
בתרצ"ה החליטה לחזור לירושלים וללמוד באוניברסיטת בצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על ירושלים בימי מלחמת השחרור הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט.
בתום המלחמה שודכה עם ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת חברון, והוסמך לרבנות[2]. הם נישאו בתש"י, היא הייתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז ירושלים.
הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים.
באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב אברהם חן, שלימים קיבל את השם "חוגי חן למשנת חב"ד" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו.
בשנת תשכ"ב לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, בתש"ל הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה הרבי מכתב ניחומים.
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו באגרות קודש) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כחסיד שמקבל את דברי רבו.
חלתה במחלת הסרטן ונפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ, ומנוחתה כבוד בהר הזיתים שבירושלים.
אחר פטירתה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.
שיריה
שיריה של זלדה התפרסמו בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. בצניעותה, זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור. אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת תשס"ז יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.
שיריה מושפעים מהאוירה החסידית בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין קודש וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי[3].
ספרי שירה
- פנאי, 1967
- הכרמל האי נראה, 1971
- אל תרחק, 1974
- הלא הר הלא אש, 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשל"ח.
- השוני המרהיב, 1981
- שנבדלו מכל מרחק, 1984
כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.
קישורים חיצוניים
- היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת? - קטעים מכתבה בעיתון הארץ
- [www.yeshiva.co/midrash/pdf/pdf441/karov308.pdf בתוך הצילים בתוך האותיות מפעמים חיים], בתוך קרוב אליך, גליון 308 עמוד 18
הערות שוליים
- ↑ נדפס באגרות קודש אגרת ה'רה
- ↑ נולד בשנת תרס"ח לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה רב ואב"ד סטוויסק שבליטא.
- ↑ בכרך ל"ב של אגרות קודש, נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).
