הבדלים בין גרסאות בדף "ו' בטבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דור השביעי (שיחה | תרומות) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
(הרחבה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תרס"ו]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נאסר [[אדמו"ר הריי"צ#המאסר השלישי|בפעם השלישית]]. | *[[תרס"ו]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נאסר [[אדמו"ר הריי"צ#המאסר השלישי|בפעם השלישית]]. | ||
| − | *[[ | + | |
| + | ===נולדו=== | ||
| + | *[[תרע"א]] - הרב [[חנן לוין]], [[שד"ר]] ו[[ר"מ]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | ||
| + | *[[תרצ"א]] - הרב [[שמואל גרונם גרינברג]], ממייסדי [[כפר חב"ד]], פעיל ציבורי, חבר הנהלת התלמוד תורה המקומי, ומנהל חשבונות ב[[ועד כפר חב"ד]]. | ||
| + | *[[תרצ"ו]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]] שבניו יורק. | ||
| + | *[[תשי"א]] - הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] העוסק בההדרת כתבי [[הגאון הרוגאטשובי]]. | ||
| + | |||
{{להיום יום|ו'|טבת}} | {{להיום יום|ו'|טבת}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד ו]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ד ו]] | ||
גרסה מ־21:02, 1 בינואר 2017
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ו' בטבת הוא היום השישי בחודש טבת.
אירועים ביהדות
- תצ"ג - רבי יעקב ריישר, מחבר הספרים 'חק יעקב' ו'שבות יעקב', נפטר.
- תרי"ב - רבי יחיאל ממוש, נפטר.
- תרנ"ט - רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא, מחבר ספר 'דברי יחזקאל' בנו של רבי חיים מצאנז נפטר.
- תרצ"ג - רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, מחבר ספר 'תפארת איש', נפטר.
ימי חב"ד
- תרס"ו - אדמו"ר הריי"צ נאסר בפעם השלישית.
נולדו
- תרע"א - הרב חנן לוין, שד"ר ור"מ של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- תרצ"א - הרב שמואל גרונם גרינברג, ממייסדי כפר חב"ד, פעיל ציבורי, חבר הנהלת התלמוד תורה המקומי, ומנהל חשבונות בועד כפר חב"ד.
- תרצ"ו - הרב ישראל פרידמן, ראש ישיבת אהלי תורה בשכונת קראון הייטס שבניו יורק.
- תשי"א - הרב מנחם מענדל טננבוים, חסיד חב"ד תושב ירושלים העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגאטשובי.
| הפתגם היומי - ו' בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| כתיב "דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם", כי כל ענין ידיעה והשגה אפילו בענינים היותר עמוקים, צריך לבוא בעבודה, היינו פעולת דבר בבירור וזיכוך המדות והתקשרות פנימית הנקרא בלשון החסידות עבודה. |
