|
לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
|
הבדלים בין גרסאות בדף "הפצת המעיינות חוצה"
(יחוד (קבלה)) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (38 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הפצת המעיינות.jpg| | + | [[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד תורת החסידות]] |
| − | '''הפצת המעיינות''' | + | '''הפצת המעיינות''' הוא מושג בסיסי ב[[חסידות חב"ד]], לפיו בהפצת ו[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] תלויה ביאת [[הגאולה]], לפי הבטחת [[המשיח]] ל[[בעל שם טוב]]. |
==המקור== | ==המקור== | ||
| − | ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[ | + | ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&st=&pgnum=40 כתר שם טוב בתחילתו].}} המכונה [[אגרת הגאולה]], |
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת קאתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות [[יחוד (קבלה)|יחודים]] ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}} |
מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה. | מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הפצת [[תורת החסידות]] על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם. | הפצת [[תורת החסידות]] על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם. | ||
| − | ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא | + | ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא הייתה דעתו נוחה מכך, [[אדמו"ר הזקן]] אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי [[משל]] מבן [[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות. |
| − | ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.}}. | + | ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1rmtCL4kSm-sGQfpVqtUur_VdDv9gWZjE/view לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.]}}. |
| − | == | + | ==המיוחד שבחסידות== |
לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי? | לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי? | ||
| − | בכדי לענות על כך, הרבי | + | בכדי לענות על כך, [[הרבי]] מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש{{הערה|שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.}} ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני. |
בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה. | בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה. | ||
| − | בעבר מחלה זו לא | + | בעבר מחלה זו לא הייתה גלויה ומצויה כעתה ומשום כך לא חיפשו (ומשמיים לא זימנו) תרופה עבורה, לעו"ז כשהמחלה התרבתה (ר"ל) להקדים הקב"ה רפואה למכה וזימן את ה[[רפואה]]. |
לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו. | לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כל דבר שרואים ב[[גשמיות]] נובע משרשו ב[[רוחניות]], כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים. | כל דבר שרואים ב[[גשמיות]] נובע משרשו ב[[רוחניות]], כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים. | ||
| − | תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם ה[[גאולה]] מתחזקת ה[[קליפה]], חוצפה ו[[ישות]] ללא טעם. גם בעבר | + | תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם ה[[גאולה]] מתחזקת ה[[קליפה]], חוצפה ו[[ישות]] ללא טעם. גם בעבר הייתה [[גאווה]] וישות אך לא במדה גסה כעתה - כך נבע הדבר בגשמיות למציאות שאין לה טעם אשר גוזלת את כוחות הגוף כאילו הייתה היא עיקר המציאות ולכן הקדים הקב"ה רפואה למכה וגילה את תורת החסידות היוצרת הרס וחורבן בחלק החולני של [[ישות|מציאות היש]] ובכך להכניע את הקליפה לפני בא הגאולה{{הערה|בפרט אחד אין הדבר דומה לנמשל - ב[[משל]], באם מתמידים זמן רב בקיום הרפואה עלול להיות נזק גם בחלק הבריא של הגוף. ב[[נמשל]], אפשר ללמוד חסידות ללא גבול והדבר אכן יהרוס את החלק הנוסף (הישות) ולגבי החלק ה[[בריא]] יתן הדבר אדרבה תושיה ל[[נפש הבהמית]] ועוז ל[[נפש האלוקית]].}}. |
==הקטרוג על ההפצה== | ==הקטרוג על ההפצה== | ||
| − | בשנת [[תקנ"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו | + | בשנת [[תקנ"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו הייתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן [[המגיד]] ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו [[המגיד ממעזריטש]] והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות. |
==ההפצה בדור השביעי== | ==ההפצה בדור השביעי== | ||
ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום. | ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום. | ||
| + | |||
| + | הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]].}} | ||
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות.}}. | בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות.}}. | ||
| + | |||
| + | ==השטורעם להפצת המעיינות בחב"ד== | ||
| + | ב[[ה' אדר]] [[תשכ"ז]], נכנסו שני תלמידי ישיבה ליחידות אצל [[הרבי]], ושאלו בין השאר, מדוע חסידות חב"ד לקחה על עצמה שטורעם מיוחד להפצת המעיינות (בשונה מחסידויות שונות שאינם עוסקים בכך) ומה מיוחד בהפצת מעיינות תורת החסידות. | ||
| + | |||
| + | הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם. | ||
| + | |||
| + | הרבי מביא דוגמא לכך על דרך ההבדל בין אדם שעוסק בגמרא ופירושים שונים, שהוא אכן לומד בעמקה, אך מצטמצם בתחום הפשט. אך הלימוד בפירוש התוספות באופן של קושיא ותירוץ, ראיות וכו' - באופן של הרחבה. אך הרבי מבהיר שאין ספק עם זאת שגם התוספות וגם הרש"י לומדים בצורה הטובה ביותר {{הערת שוליים|שיחות קודש תשכ''ז מהדורת תשנ''ד עמ' 492}} | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | * סיפור מרתק על התקרבות בחורים מישיבת קול תורה לחסידות ע"י הרב [[יוסף צבי סגל ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 684 (מתאריך ער"ה תשנ"ו) גרסה נוספת, מאוחרת, מתוקנת ומפורטת יותר: בגיליון 1886{{הערה|ועיין עוד בערך הרב [[ברוך דב לשס]] בעניין זה}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 52: | שורה 64: | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
[[קטגוריה:הפצת המעיינות|*]] | [[קטגוריה:הפצת המעיינות|*]] | ||
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]] | [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:27, 25 בינואר 2024
הפצת המעיינות הוא מושג בסיסי בחסידות חב"ד, לפיו בהפצת ולימוד תורת החסידות תלויה ביאת הגאולה, לפי הבטחת המשיח לבעל שם טוב.
תוכן עניינים
המקור[עריכה]
בראש השנה שנת תק"ז עשה הבעל שם טוב עליית נשמה והגיע עד להיכלו של מלך המשיח. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי גרשון מקיטוב[1] המכונה אגרת הגאולה,
ושאלתי את פי משיח: אימת קאתי מר?
והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.
מאז, במשך כל הדורות עסקו נשיאי חסידות חב"ד בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.
חשיבות הפצת מעיינות חסידות[עריכה]
הפצת תורת החסידות על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם.
ענין זה הוסבר על ידי אדמו"ר הזקן[2], שכאשר ניגש אליו הרב פנחס מקוריץ שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא הייתה דעתו נוחה מכך, אדמו"ר הזקן אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי משל מבן מלך שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא המלך מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך הקב"ה מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות.
ובכך בעצם ביטל אדמו"ר הזקן קטרוג שהיה כבר בזמן המגיד[3].
המיוחד שבחסידות[עריכה]
לכאורה היה ניתן לשאול[4] - אם לימוד תורת החסידות הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא חסידות הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי?
בכדי לענות על כך, הרבי מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש[5] ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני.
בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף[6], כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה.
בעבר מחלה זו לא הייתה גלויה ומצויה כעתה ומשום כך לא חיפשו (ומשמיים לא זימנו) תרופה עבורה, לעו"ז כשהמחלה התרבתה (ר"ל) להקדים הקב"ה רפואה למכה וזימן את הרפואה.
לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו.
כל דבר שרואים בגשמיות נובע משרשו ברוחניות, כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים.
תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם הגאולה מתחזקת הקליפה, חוצפה וישות ללא טעם. גם בעבר הייתה גאווה וישות אך לא במדה גסה כעתה - כך נבע הדבר בגשמיות למציאות שאין לה טעם אשר גוזלת את כוחות הגוף כאילו הייתה היא עיקר המציאות ולכן הקדים הקב"ה רפואה למכה וגילה את תורת החסידות היוצרת הרס וחורבן בחלק החולני של מציאות היש ובכך להכניע את הקליפה לפני בא הגאולה[7].
הקטרוג על ההפצה[עריכה]
בשנת תקנ"ט אדמו"ר הזקן נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד המתנגדים אך הסיבה האמיתית למאסרו הייתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן המגיד ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו המגיד ממעזריטש והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.
ההפצה בדור השביעי[עריכה]
בדור השביעי הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו[8]. לצורך כך הקים הרבי את מפעל השלוחים ובתי חב"ד ותיקן את עשרת המבצעים שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.
הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות[9]
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם לקבלת פני משיח[10].
השטורעם להפצת המעיינות בחב"ד[עריכה]
בה' אדר תשכ"ז, נכנסו שני תלמידי ישיבה ליחידות אצל הרבי, ושאלו בין השאר, מדוע חסידות חב"ד לקחה על עצמה שטורעם מיוחד להפצת המעיינות (בשונה מחסידויות שונות שאינם עוסקים בכך) ומה מיוחד בהפצת מעיינות תורת החסידות.
הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם.
הרבי מביא דוגמא לכך על דרך ההבדל בין אדם שעוסק בגמרא ופירושים שונים, שהוא אכן לומד בעמקה, אך מצטמצם בתחום הפשט. אך הלימוד בפירוש התוספות באופן של קושיא ותירוץ, ראיות וכו' - באופן של הרחבה. אך הרבי מבהיר שאין ספק עם זאת שגם התוספות וגם הרש"י לומדים בצורה הטובה ביותר [11]
לקריאה נוספת[עריכה]
- סיפור מרתק על התקרבות בחורים מישיבת קול תורה לחסידות ע"י הרב יוסף צבי סגל בשבועון כפר חב"ד מס' 684 (מתאריך ער"ה תשנ"ו) גרסה נוספת, מאוחרת, מתוקנת ומפורטת יותר: בגיליון 1886[12]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב בתחילתו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמ' שכו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.
- ↑ לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.
- ↑ שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.
- ↑ עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.
- ↑ בפרט אחד אין הדבר דומה לנמשל - במשל, באם מתמידים זמן רב בקיום הרפואה עלול להיות נזק גם בחלק הבריא של הגוף. בנמשל, אפשר ללמוד חסידות ללא גבול והדבר אכן יהרוס את החלק הנוסף (הישות) ולגבי החלק הבריא יתן הדבר אדרבה תושיה לנפש הבהמית ועוז לנפש האלוקית.
- ↑ ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.
- ↑ מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר יצחק אלפסי.
- ↑ ראה שיחות: ש"פ וישב תנש"א סעיף יא. ש"פ עקב סעיף יד ואילך. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת ש"פ תצא תשמ"ח באריכות.
- ↑ שיחות קודש תשכז מהדורת תשנד עמ' 492
- ↑ ועיין עוד בערך הרב ברוך דב לשס בעניין זה
